בית אל (יישוב מקראי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הממצאים בתל: תקלדה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1תיישב\2, ]], \1יישוב\2, תאולוג |
||
שורה 33:
| כיתוב מפה מפורטת =
}}
[[קובץ:Jeroboam's Temple in Bet El IMG 1944.JPG|ממוזער|250 פיקסלים|שרידי אתר הפולחן הכנעני
''' בֵּית אֵל''' הוא [[תל|תל מקראי]] צפונית ל[[ירושלים]] ובו שרידי יישוב מ[[תקופת הברונזה בארץ ישראל|תקופת הברונזה]] ו[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]]. התל ממוקם בתוך הכפר [[ביתין]] ונמצא כ-2 ק"מ דרומית-מזרחית להתנחלות [[בית אל]] המודרנית.
==שם היישוב==
שורה 44:
{{ציטוט|'''אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל''' אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.|[[בראשית]] לא, יג}}
חוקר המקרא [[אלכסנדר רופא]] מזכיר עדויות מן העת העתיקה ולפיהן השם "ביתאל" ניתן לאבנים אשר האמינו בכוח חיים הטמון בהן{{הערה|שם=רופא|אלכסנדר רופא, "מלאכים במקרא - האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות", [[הוצאת כרמל]], יולי 2012 }}. אך המהלך של "[[ריכוז הפולחן]]" ויצירת דת [[מונותאיזם|מונותיאיסטית]] לא איפשרה לאלים לשמור על עצמאותם והם נעשו בהדרגה לכפופים ל"יהוה" אלוהי ישראל או אף מזוהים עמו. אסטרטגיה נוספת להכלת האל "ביתאל"
בנוסף, לפי [[מיתולוגיה כנענית|הדת הכנענית]], בה הייתה נהוגה התפיסה של "אלוהות מקומית", כל שטח קדוש לאלוהות מסוימת. ברגע שאדם חוצה את הגבול לשטחו של אל מסוים, עליו לכבד את אותה אלוהות, כלומר עכשיו הוא אורח בביתו של האל. שטחים ספציפיים המקודשים לאלוהויות כנעניות נקראו בית אל. גם מקדשים ומקומות שבהן התגלה האל לבני האדם נחשבים בית אל{{הערה|1= כרמית מזרחי, [http://www.witchcraft.co.il/?p=41 כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל], אתר „כישופים: הקדרה המבעבעת”}}.
שורה 59:
[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה מאוחרת |בתקופת הברונזה המאוחרת II]], ב[[המאה ה-14 לפנה"ס|מאה ה-14 לפנה"ס]], הפכה בית אל לעיר עשירה. בחפירות נחשפו בנייני מגורים רחבי מידות, חווה גדולה, עם שורת חדרים בנויים מסביב לחצר מרכזית גדולה. חדרים אלה היו מרוצפים ריצוף של אבן וטיט. והייתה בה מערכת ביוב מסועפת. כן נתגלה [[בית בד]] לתעשיית [[שמן זית]], עם כל הכלים שבו, וערימות של זיתים מעובדים בצידו{{הערה|שם=דווחחפירה|}}.
ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]], ב[[המאה העשירית לפני הספירה|מאה העשירית לפני הספירה]] ותחילת [[המאה התשיעית לפני הספירה]], בעקבות חדירת ה[[פלשתים]] לארץ ישראל ירדה העיר ממעמדה. הבתים היו פחות מפוארים וכלי החרס פשוטים. עם זאת אין ממצאים המעדים על
כיבוש האזור על ידי [[ממלכת אשור]] (כנראה על ידי [[סרגון השני]]), בעיקר כלי פולחן אשורי. התל היה כלול בשטח של מחוז שמרון של [[האימפריה האשורית]]. לאחר התפוררות האימפריה האשורית והכיבוש הבבלי נכללה העיר בשטחה של [[הממלכה האחמנית]].
==היסטוריוגרפיה==
| |||