בור (אב נזיקין) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, ניסוח |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אף על פי |
||
שורה 39:
עם זאת, קיימים מצבים שבהם יש משמעות הלכתית לשאלה אם המפגע הוא בבעלות האדם, והם מקרים שבהם האדם לא אשם ביצירת המפגע, שאז הוא חייב רק אם המפגע נמצא בבעלותו. ה[[רמב"ם]] כתב שדין זה נלמד ממה שנאמר במקרא: "בעל הבור ישלם", שמשתמע ממנו שהחיוב תלוי בבעלות{{הערה|רמב"ם, [[משנה תורה]], נזקי ממון, פרק יב, הלכה ב}}. בתלמוד הובאו שתי דוגמאות למצבים כאלו שבהם האדם אינו אשם ביצירת המפגע וחייב בגלל שהמפגע בבעלותו:
# '''הפקיר רשותו''' – אדם שחפר בור בתוך שטח פרטי, ואחר כך הפקיר את השטח ולא הפקיר את הבור חייב.
# '''לא הפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס''' – כגון אדם שנשא כד ברשות הרבים, ושלא באשמתו נשבר הכד והתפזרו השברים. במקרה זה הדין תלוי אם בעל הכד מתכוון להפקיר את השברים, או שהוא מתכוון לאסוף ולקחת אותם לעצמו. אם הוא מפקיר את השברים – הוא פטור מאחריות על הנזקים שהם יגרמו, מכיוון שהם לא התפזרו שם באשמתו ואין עליו אפילו חובת סילוק. אבל אם בדעתו ליטול את השברים ואינו מפקירם הרי הוא חייב על הנזקים שיגרמו כיון שחובתו ליטלם כמה שיותר מהר{{הערה|שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תיב, סעיף ד}}.
|