בכור-שלום שטרית – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:Bechor-Shalom Shitreet.jpg|180px]]

|כיתוב=בכור-שלום שטרית, ינואר 1949

|כנסות=[[מועצת המדינה הזמנית]], [[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת השישית|6]]

}}

'''בכור-שלום שטרית''' (או '''ב.ש. שטרית'''; [[1895]] – [[28 בינואר]] [[1967]]) היה [[המשרד לביטחון פנים|שר המשטרה]] הראשון של [[מדינת ישראל]]. בתקופת [[המנדט הבריטי]] שימש [[מחנך]], קצין משטרה, [[עורך דין]] ו[[שופט]] מחוזי.

 

נולד ב[[טבריה]] למשפחה שעלתה במחצית [[המאה ה-19]] מ[[מרוקו]]. בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] ולאחר מכן בבית הספר [[כל ישראל חברים|אליאנס]] וב[[ישיבה|ישיבת]] טבריה. ייסד את התנועה הציונית "התחיה". היה חבר מפלגת [[הפועל הצעיר]]. שימש כמורה בבית הספר אליאנס שבו למד ואחר-כך חינך כמורה לעברית, במושבה [[מנחמיה]].

 

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] מונה להיות ה[[מוח'תאר|מוכתר]] של המושבה [[כנרת]]. ב-[[1919]], עם כניסת [[הכוחות המזוינים של בריטניה|הצבא הבריטי]] לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת [[ממשלת המנדט|המנדט]] ולמפקד המשטרה ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]]. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת [[הגליל]] והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים ב[[ירושלים]]. למד בבית הספר האנגלי ל[[משפטים]] בירושלים והוסמך כ[[עורך דין]]. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] מונה להיות תובע בבית-הדין לפשעי המאורעות שפתח שלטון המנדט{{הערה|1=ה. כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים 2013, עמ' 178.}}. היה מדריך בבית הספר לשוטרים והיה קצין החקירות שמונה לחקור את [[רצח חיים ארלוזורוב]]. בשנת [[1935]] מונה לשופט שלום ובשנת [[1939]] היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי{{הערה|{{דבר||בן ישיבה, מורה, שוטר, קצין - ושופט ראשי|1939/12/20|00602}}}}, תפקיד בו כיהן סוף שנת [[1947]], כאשר מונה לשופט מחוזי על ידי [[הנציב העליון]] האחרון קנינגהאם.