ג'ורג' הרברט ווקר בוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זה מופיע בהמשך
שורה 301:
ארבעים וחמש שנים לאחר שוך הקרבות של [[מלחמת העולם השנייה]] ותומה, מצא עצמו בוש בקודקודה של מערכת [[גאופוליטיקה|גאופוליטית]] חדשה, שצל [[המלחמה הקרה]] לא העיב עליה יותר. עם [[נפילת מסך הברזל]], שהובילה להתפרקות [[ברית המועצות]] התגבש לו עולם קוטבי חדש, שבראשו ניצבת ארצות הברית כ[[מעצמת על|מעצמת העל]] היחידה בעולם{{הערה|שם=הערה ראשונה|אברהם בן צבי, '''מטרומן ועד אובמה''', 2011, עמ' 192}}. קווי המתאר של [[סדר עולמי חדש|הסדר העולמי החדש]] התבטאו עם פלישתה של ארצות הברית ל[[עיראק]], לצד קואליציית מדינות נוספות, בראשית אוגוסט [[1990]]. ממשל בוש, שהיה לראשונה זה עשרות שנים משוחרר מרצונותיה והשפעותיה של ברית המועצות, הצליח לגבש בתוך פרק זמן קצר קואליציה בינלאומית שכללה בתוכה בין היתר את [[ערב הסעודית]], [[הממלכה המאוחדת]] ו[[צרפת]], ובכך פרצה [[מלחמת המפרץ]]{{הערה|שם=הערה ראשונה}}.
 
עם הפלישה העיראקית לכווית, הבין בוש כי השלמה עם המצב החדש תערער את היציבות והסדר במזרח התיכון, ועלולה להוליד תגובת שרשרת במדינות שהיו חיוניות ל[[יחסי החוץ של ארצות הברית]], ובהן [[מצרים]] וערב הסעודית. ממשלו של בוש נערך לתגובה וכאמור, החל לגבש קואליציה בינלאומית. [[ארצות ערב]] היו לו חשובות ביותר, והוא גייס את ה[[מצרים (עם)|מצרים]], ה[[סוריה|סורים]] והסעודים ואת נסיכויות המפרץ - [[איחוד האמירויות הערביות]], [[בחריין]] ו[[קטר (מדינה)|קטר]]. ישראל הייתה שותפה להתייעצויות ולשיתוף מידע כללי, אך בוש לא חפץ בישראל כשותפה למהלכים צבאיים או מדיניים{{הערה|שם=אולמרט|[[אהוד אולמרט]], '''בגוף ראשון''', 2018, עמ' 424}}. הוא מידר את ישראל מתוך נקודת מבט שמעורבות ישראלית בקואליציה תעיב על שותפיו הערבים{{הערה|שם=אולמרט}}. למרות שבמהלך מלחמת המפרץ [[ישראל במלחמת המפרץ|הותקפה ישראל בטילים]], דרש בוש מישראל שלא להגיב צבאית, כדי לא לפרק את הקואליציה.
 
על אף יכולתו המרשימה של הממשל לגבש קואליציה בינלאומית באמצעות שורה של החלטות ב[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] ולנקוט נגד עיראק בהנהגת [[סדאם חוסיין]] מהלכים צבאיים ודיפלומטיים, לא הצליח הממשל למנף את הישגיו ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]] בזירת [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]{{הערה|