בלט השלפוחית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Omerkersh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Omerkersh (שיחה | תרומות)
שורה 131:
" אחרי שהמטופלת נקשרה למסגרת דמוית עור ,הטו אותה למעלה כך שהראש שלה היה מוטה לכיוון החלק התחתון של המסגרת . אז, המסגרת הוזזה למעלה ולמטה במהירות במשך פרק זמן של 3-5 דקות לערך . כאשר המטופלת הייתה במצב הפוך ,חשבו שהצניחה של האיברים הנשיים הגורמת לבעיה ,תחזור למצב הנורמלי בעזרת כוח המשיכה ותנועת הניעור .
 
[[היפוקרטס|להיפוקטרס]] הייתה תאוריה שונה לגבי הסיבות לצניחת שלפוחית השתן . הוא חשב שלידות , רגלים רטובות , " הפרזות מיניות ", מאמץ ותשישות הם הכורמים לצניחת שלפוחית השתן . פוליבוספולביוס , חתנו של היפוקרטס , כתב:" צניחת הרחם טופלה על ידי שימוש בשמנים מקומיים , ספוג טבעי המוכנס לתוך הנרתיק או הכנסת חצי רימון לנרתיק . בשנת 350 לספירה, מטפל בשם סוראנוס תיאר את הטיפול שלו וציין כי הרימון צריך להיות טבול בחומץ לפני ההחדרה לנרתיק . הוא ציין כי אפשר להגדיל את שיעור ההצלחה אם האישה תהיה במנוחה ותוריד את כמות המזון והשתייה אשר היא צורכת . אם הטיפול עדין לא עובד, הוא ציין כי יש לקשור את רגלי האישה למשך יומיים .
 
בשנת 1521 [https://en.wikipedia.org/wiki/Jacopo_Berengario_da_Carpi ברנרגיו דה קרפי] , Berengario da Carpi ביצע את הטיפול הכירורגי הראשון לצניחת הדופן הקדמי של הנרתיק . הטיפול היה לקשור חבל סביב הדופן הקדמי אשר צנח עד שיוצר נמק ,ואז לחתוך את הרקמה לאחר שזו כבר לא חייה . לאחר מכן יש למרוח דבש או יין על הגדם .
 
במאה ה-17 , גניקולוג שוויצרי בשם פייר פרסם תיאור של צניחת שלפוחית השתן . הוא היה יכול לתאר ולתעד גם צניחת של שלפוחית השתן וגם צניחה של הרחם . ב-1730 הלדר קישר את צניחת שלפוחית השתן ללידה ,ובמהלך אותה התקופה נעשו מאמצים להסדיר את הטרמינולוגיה שבה משתמשים עד היום . במאה ה-18 עקב ההתקדמות כירורגית ההרדמה והתפירה השתפר מצבן של הנשים הסובלות מצניחת שלפוחית השתן , והטכניקות הכירורגיות הראשונות נוסו על גופות של נשים . ב-1823 גרדין טען שחיתוך וכריתה של השלפוחית יכולים לספק טיפול לבעיה וב-1834 מאנדי טענה שניתן לבצע חיתוך ותיקון של שולי הרקמה כדרך טיפול כירורגית . ב-1859 הוגיור טען שכריתת צוואר הרחם יכול לפטור את הבעיה לטווח הארוך .