מסע פרסום – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הוספת קישור למועצת הפירות
מ (הוספת קישור למלחמת העולם השנייה)
מ (הוספת קישור למועצת הפירות)
בשנות [[הצנע]] התנהל מסע פרסום ממשלתי נגד [[השוק השחור]].
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים והשמונים]] חל איסור על רשות השידור לשדר פרסומות בטלוויזיה. פרסומות ברדיו נאסרו רק על גלי צה"ל, ונמנעו מהן ברשת א' - הרשת למוזיקה קלאסית ותוכניות תרבות ואיכות. בטלוויזיה באותן שנים במקום זאת שודרו "תשדירי שירות". תחילה לגבי תשלום האגרה ל[[רשות השידור]] (מסע "לא נעים, לא נורא"{{הערה|1=שידור בו רשימה של דברים רעים שקורים אינם נעימים, אך נסבלים, לעומת העונש של נטילת הטלוויזיה - שהסתיימה במילים: "לא נעים." [http://www.televizia.net/vb/archive/index.php/t-7632.html דיון נוסטלגי בנושא תשדירי השירות] כולל תמליל של רבים מהתשדירים, באתר טלוויזיה.נט }}), למשרד התחבורה והמועצה למניעת תאונות, ולאחר מכן למועצתל[[מועצת הפירות]], מועצת הלול ומועצת החלב, וכן ל[[לוטו]] ([[הגרלה|הגרלת]] [[מפעל הפיס]]) ול[[טוטו]] ([[הימורים]] על משחקי ה[[כדורגל]]). בהמשך הותר להן לשדר חסויות. מצב זה נמשך עד לשנות התשעים, כאשר נוספו הרשתות המסחריות ותשתיות שידורי הלוויין והכבלים.
 
מסע פרסום מוצלח שסופו כישלון, הנלמד בנושא שיווק במסגרת הלימודים ל[[תואר ראשון]] של [[האוניברסיטה הפתוחה]] הוא הקמח התופח מאליו, מסע שהצליח מאוד, ומאות אלפי חבילות של המוצר נמכרו בתקופה הראשונה, אלא שהמוצר עצמו לא היה מוצלח, לפחות בשימוש שבו ניסו הקונים והקונות לעשות בו, ובהמשך נותר מיותם על המדפים במרכולים. כך גם מסע פרסום למשקה קווינס - שאת טעמו הציבור לא אהב, אך המנגינה והסיסמה נותרו צרובים בזכרונם של רבים מהתקופה.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-666310,00.html הברקה של פעם בחיים] - על הסיסמה "דור הג'ינס שותה קווינס" ועוד, (ב[[ynet|אתר ויי נט]])}}