דווייט אייזנהאואר – הבדלי גרסאות

== לאחר מלחמת העולם השנייה ==

=== מושל צבאי בגרמניה וראש מטה צבא ארצות הברית ===

לאחר כניעתה ללא תנאים של גרמניה הנאצית, מונה אייזנהאואר למושל הצבאי ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש האמריקני]]. הוא הקים את מפקדתו ב[[בניין אי גה פארבן]] שב[[פרנקפורט]], והיה אחראי רק על האזור האמריקני; שאר האזורים נשלטו על ידי [[צרפת]], [[בריטניה]] ו[[ברית המועצות]], מלבד העיר [[ברלין]] שנשלטה על ידי ארבע המעצמות יחד. עם גילויים של [[מחנות השמדה|מחנות ההשמדה הנאציים]] הורה אייזנואואר על הקמת צוותי צילום שיתעדו את הזוועות שהתחוללו במחנות, על מנת שישמשו כראיות ב[[משפטי נירנברג]]. בנוסף, הוא סיווג מחדש את רבים מ[[שבוי|שבויי המלחמה]] (POW) כ[[כוחות אויב שפורקו מנשקם]] (DEF). הסיבה לכך היא שצבא ארצות הברית נאלץ, על פי [[אמנת ז'נבה השלישית]], לספק מזון ליותר מ-7.5 מיליון שבויי מלחמה. על פי הסיווג החדש לא נכנסו כולם תחת הגדרת שבויי מלחמה וארצות הברית הייתה פטורה מהנטל הלוגיסטי העצום הזה, בימי משבר המזון של 1945. אייזנהאואר מילא אחר הפקודות שניתנו על ידי [[המטות המשולבים]] בצו JCS 1067 (כחלק מ[[תוכנית מורגנטאו]]), שנועד לפגוע בכוחה הכלכלי של גרמניה ולהרוס את יכולת הלחימה העתידית שלה, אך ריכך את המכה כשאישר להכניס לגרמניה 400,000 טונות של מזון לאוכלוסייה האזרחית.{{הערה|1=Zink, Harold (1947). American military government in Germany, pp. 39–86}}{{הערה|1=Goedde, Petra. "From Villains to Victims: Fraternization and the Feminization of Germany, 1945–1947", Diplomatic History, Winter 1999, Vol. 23, Issue 1, pp. 1–19}}{{הערה|1=Tent, James F. (1982), Mission on the Rhine: Reeducation and Denazification in American-Occupied Germany}} במענה להרס הרב ששרר בגרמניה, המחסור במזון וזרם הפליטים הגובר, הוא ארגן חלוקת מזון וציוד רפואי אמריקני. מעשיו אלו של אייזנהאואר שיקפו את הגישות האמריקניות החדשות שתפסו את העם הגרמני כקרבנות של הנאצים ולא כפושעים, אך לעומת זאת רדפו באגרסיביות את הנאצים לשעבר.{{הערה|1=Ambrose (1983). Eisenhower, pp. 421–25}}