הבדלים בין גרסאות בדף "בית הסוהר דמון"

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בית הסוהר דמון הוקם בשנת [[1953]] על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית [[אסלאם|מוסלמית]]{{הערה|[[אלכס כרמל]], '''תולדות חיפה בימי הטורקים''', הוצאת [[יד בן צבי]], 1969, עמ' 179}} מ[[חיפה]] – במקום שהיו בו מחסני [[טבק (שיח)|טבק]].{{הערה|[[מנחם מרקוס]], "הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת [[רשות שמורות הטבע]], 1997, עמ' 66}} את בית הסוהר הקימו ה[[אסיר]]ים עצמם, שעברו מ[[בית סוהר|בתי סוהר]] אחרים, שבהם לא היה מקום. בית הסוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בדצמבר 1987 נותר בית הסוהר מספר ימים ללא חשמל ומים זורמים{{הערה|{{מעריב|אמיר גילת|אסירי כלא דמון נותרו ללא מים וחשמל ובשב"ס שקלו את פינויים|1987/12/27|00212}}}}.
 
בשנת [[2000]] נסגר בשל המצב הירוד בו. לאחר [[האינתיפאדה השנייה]] נפתח מחדש. כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של [[שוהה בלתי חוקי|שוהים בלתי חוקיים]], וכן יש בו אגף אחד של אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו, בית הסוהר עבר שיפוץ מקיף הכולל שדרוג כלל אגפי הכלא, וכן שופר מערך הביטחון ההקפי של בית הסוהר,בבית בסה"כהסוהר מוחזקים בבית הסוהר כ-500 אסירים.,
והוא בעל רמת ביטחון בינונית.
 
בית הסוהר נבנה על [[אתר ארכאולוגי|אתרו]] של יישוב קדום מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת [[פסיפס]], בורות קברים חצובים ושברי עמודים.{{הערה|"[[כל מקום ואתר]]", [[הוצאת משרד הביטחון]], עמוד 113}}
משתמש אלמוני