מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

 

בשנת [[1945]] התמנה עלמי לחבר [[הוועד הערבי העליון]], כ"בלתי מפלגתי". הוא נתמנה למזכיר הוועד ומונה כראש מחלקת ההסברה של הארגון ומאוחר יותר גם כנציג הרשמי של ה[[פלסטינים]] ב[[הליגה הערבית|ליגה הערבית]], אך חדל להיות הנציג הפלסטיני היחיד בה ולא השתתף בישיבות הוועד. עלמי התמסר להקמתם של משרדי התעמולה הערביים. הוא נסע רבות בין בירות ערב כדי לגייס כספים, והצליח להקים משרדים בלונדון ובוושינגטון ומשרד מרכזי בירושלים. ב-1946 הוקם בביירות המשרד הראשון בארצות ערב. בפרשת "הצלת האדמות הערביות" הסתכסך עם חוגי "קופת האומה", שעסקו גם הם באותו תחום, אז מעמדו נשמט כנציג המוסכם על כולם. הוא ירד במקצת מן הבמה הפוליטית באביב 1946 ובמיוחד מאז שמונה הוועד הערבי העליון החדש על ידי הליגה הערבית בלי שיתופו.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220}}

 

בשנת 1947 הוא ייסד קרן ערבית לאומית במטרה לפתח את אדמות ארץ ישראל בידי ערבים.{{הערה|1=Ilan Pappé, [http://books.google.co.il/books?id=zAJZCKAwtPMC&pg=PA64 The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951], page 64}} בתפקידו בוועד הערבי העליון היה עלמי הדובר שדחה את [[תוכנית החלוקה]] בטענה שהיא פרו-ציונית. עם הסלמת הסכסוך היה מנאמני [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|המלך עבדאללה]], יזם את כניסתם של חיילי לגיון בלבוש אזרחי לשטח המנדט, להכנת השתלטותו של עבדאללה על השטח שהוקצה למדינה הפלסטינית, והוא שהזמין רשמית את חיילי הלגיון לבוא לסייע לפלסטינים. באותה תקופה ניסה עלמי ללחוץ על [[פארוק הראשון]] שמלך על [[מצרים]] שיצטרף לפלישת צבאות ערב לאחר סיום [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, ולשם כך אף כינה אותו תכיפות "נשיא פלסטין".{{מקור}}