רפואת ימי הביניים – הבדלי גרסאות

ב[[ימי הביניים]] המוקדמים, בעקבות [[שקיעת האימפריה הרומית]], הידע הרפואי המקובל היה שאוב ברובו מטקסטים יווניים ורומיים אשר שרדו ושומרו במנזרים ובמקומות נוספים. עם זאת, הרעיונות באשר למקור ה[[מחלה|מחלות]] ולמרפאן לא היו [[חילונים|חילוניים]] לחלוטין, אלא היו מבוססים אף על [[אידאולוגיה|השקפת עולם]] בה שיחקו גורמים כדוגמת [[פטליזם|גורל]], [[חטא]] והשפעות [[אסטרולוגיה|אסטרולוגיות]] תפקיד שווה לזה של כל גורם גופני שהוא. בדומה לכך, יעילותו של מרפא נקשרה באמונותיהם של החולה ושל הרופא יותר מאשר בראיה אמפירית. כך, ''remediaRemedia physicalia'' (מרפא גופני) היה לעיתים תכופות משני להתערבות רוחנית.

בתקופה המוקדמת לא היה קיים ענף יחיד ומאורגן . במקום זאת יכול היה כל החולה וה[[פציעה|פצוע]] לפנות ל[[רופא אליל|רפואת אליל]], ל[[דת]], ל[[אסטרולוגיה]], ללחשים, ל[[מיסטיקה]] או ל[[רופא]] בעל שם, אם היה זה נגיש לו. הגבולות בין כל מקצוע ומקצוע היו רופפים וגמישים. טקסטים רפואיים קלאסיים כאלה אשר חוברו בידי [[גלנוס]] זכו לשימוש רחב בגלל מעמדם המבוסס, יותר מאשר בגלל אמיתותם על פי ניסוי.

אף על פי כי העיסוק המאורגן ברפואה מעולם לא פסק ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]], ניתן לראות ב"סקולה מדיקה סלרניטנה", אשר נוהל בידי הכנסייה בדרום איטליה במאה ה-11, ביטוי ראשון לתחייתה של הוראת הרפואה הסדירה באמצעות טקסטים מקובלים במערב. בסלרנו היו בהישג יד טקסטים רפואיים מביזנטיון ומהעולם הערבי, אשר תורגמו מיוונית ומערבית במנזר הסמוך אשר במונטה קסינו. המלומדים הרכיבו, בהדרגה, קאנון כתבים אשר נודע כ-"arsArs medicinae" (אמנות הרפואה) או כ-"articellaArticella" (אמנות קטנה) והיה לבסיס החינוך האירופי בתחום הרפואה במשך מספר מאות.

במאה ה-13 תבעו ערים אירופיות רבות כי טרם עיסוקו במקצוע, יוכשר הרופא במשך שנים אחדות. ה[[ניתוח]] זכה ליחס פחות מזה של הרפואה הטהורה, עד אשר חיבר רוגר פרוגרדי מ[[פארמה]] את מאמרו בנושא הניתוח בשנת 1880 לערך. עבודות איטלקיות רחבות היקף למכביר במאה השנים הבאות, הופצו מאוחר יותר ביתר אירופה. בין השנים 1350-13651350–1365 חיבר תאודוריק בורגוניוני ארבעה כרכים שיטתיים בנושא הניתוח, ה-"Cyrurgia", אשר קידמו חידושים בעלי חשיבות כמו גם צורות מוקדמות של טיפול מחטא בפציעה, ו[[הרדמה]] באמצעות שימוש בתערובת סמי הרגעה וכן בצמחי מרפא.

בין סממניה המובחנים של תקופה זו מצוי שפע המרפאים. בשונה ממקצועות אחרים, לא הייתה קיימת אליטה בעלת שליטה. מאחר כי לא שררה הסכמה כללית באשר לתקנים ולשיטות, רבים עסקו בריפוי באורח חלקי ורובם ככולם נטלו תפקידים מגוונים. המציעים שירותי ריפוי נמנו על כלל הדתות ועל שני המינים, ובמעמדותיהם נעו בין צמיתים ובין המחונכים והאמידים אשר באקדמאיים. עבור מרפאים רבים – אחים, רופאי שיניים (dubbedentDubbedent או adubedentAdubedent), רוקחים ומיילדות – עמלם כמוהו כסחר. בחלוף המאה ה-16 הוענקה, לראשונה, לגופים שונים שליטה המעוגנת בחוק על העוסקים ברפואה. הללו ניתנים לחלוקה לבני אליטות לבלריים ובעלי הכשרה אקדמית (רופאים) ולסוחרים.

'''קדושים''' קדושים נהגו אף הם לרפא את החולים. אף על פי כי ריפוי בידי קדושים (נסים) איננו נחשב כיום כרפואה, בימי הביניים היה זה נוהג מקובל לצד שיטות ריפוי אחרות. שני שלישים בקירוב מהפונים לריפוי בידי קדושים היו איכרים (כך הגדיר ר' ס' פינוקיין). לעיתים קרובות נעשה שימוש בשירותי קדושים כאשר לא ניתן היה להביא רפואות אחרות בזמן (למשל, מוות מקרי). לעיתים רחוקות נעשה בם שימוש על מנת לטפל בחוליים ארוכי טווח, כדוגמת מומים מולדים. במקרים אלה שימשו קדושים כמוצא אחרון. עם השלמת קנוניזציה, התייחסה הכנסייה לקדושים קנוניים בלבד כלמורשים לחולל נסים. עם זאת, פעמים רבות לא מנע הדבר פניה לקדושים אשר אינם קנוניים.היי כולם

בימי הביניים הקיף המונח "''בית חולים''" אכסניות עבור מטיילים, בתי מרקחת להקלה על העני, מרפאות עבור הפצוע ובתים עבור העיוור, עבור החיגר, עבור הקשיש ועבור הלוקה בשכלו. בתי חולים נזיריים פיתחו טיפולים למכביר, הן רוחניים הן רפואיים. היה על החולים לסייע אלה לאלה באמצעות תפילה ורגיעה, ייתכן כי נשכרו מכך כמכל טיפול גופני מוצע. בחלק מבתי החולים מצויות היו עשר מיטות בלבד, אך אחרים היו גדולים יותר. תועד כי טופלו בלאונרד הקדוש ב[[יורק]] 225 חולים ועניים בשנת 1287. וב[[פירנצה]] מנו בתי החולים מעל לשלושים בשנת 1400, באחד מהם – בית החולים של מריה נואובה הקדושה – כלל הסגל בשנת 1500 עשרה רופאים, רוקח וכמה אחרים, בהם מנתחות.

בתי חולים רבים החלו מופיעים ב[[צרפת]] וב[[אנגליה]]. עקב הפלישה הנורמנית-הצרפתית לאנגליה, הוביל חלחול האידיאלים הצרפתיים את רב מנזרי ימי הביניים להקים בית מחסה עבור צליינים. בית מחסה זה התפתח, בסופו של דבר, לכדי בית חולים בו מספקים נזירים וסייעים נטולי הכשרה מקצועית, טיפול רפואי לצליינים חולים ולקרבנות המגפות הרבות מספור והחוליים ארוכי הטווח אשר פשו במערב אירופה בימי הביניים. בנג'מין גורדון תומך בתאוריה על פיה בית החולים בגלגולו העכשווי הנוהיא המצאה צרפתית, אולם זה הוקם במקור לבידוד מצורעים וקרבנות מגפה, ונטל על עצמו את שירות הצליינים מאוחר יותר.

המגפה שבה לרדוף את [[אירופה]] ואת [[המזרח התיכון]] פעם אחר פעם בין המאה ה-14 ובין המאה ה-17. התפרצויות מאוחרות יותר הראויות לציון: המגפה האיטלקית של 1629-16311629–1631, המגפה הגדולה של [[סביליה]] (1647-1652), המגפה הגדולה של [[לונדון]] (1665-1666), המגפה הגדולה של [[וינה]] (1679), המגפה הגדולה של [[מרסיי]] (1720-1722) ומגפת 1771 ב[[מוסקבה]].

טרם ביאת ה[[ספרד]]ים ל[[ארצות הברית|אמריקה]] ול[[מקסיקו]] לא נודעו חיידקי ה[[אבעבועות שחורות|אבעבועות השחורות]], ה[[חצבת]] וה[[שפעת]] הקטלניים. ל[[אינדיאנים|ילידים האמריקאיים]] לא הייתה החסינות אשר פיתחו ה[[אירופים]] באמצעות מגע רב שנים עם המחלות. [[כריסטופר קולומבוס]] שם קץ לבידוד האמריקות בשנת 1492 בעודו מפליג תחת דגל [[ממלכת קסטיליה]] ([[ספרד]]). [[מגפה|מגפות]] קטלניות פשו ב[[קריביים]]. האבעבועות השחורות מחו [[כפר]]ים תוך חודשים אחדים. [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] ה[[אי]] [[היספניולה]] מנתה 250,000 ילידים אמריקאיים. עשרים [[שנה|שנים]] לאחר מכן צנחה האוכלוסייה ל-6,000 נפשות. יובל שנים לאחר מכן, על פי הערכות נותרו כ-500 ילידים אמריקאיים. באותה עת התפשטה המגפה למקסיקו, שם סייעה להרס [[האימפריה האצטקית]]. במאה הראשונה לשליטהל[[ספרד החדשה|שליטה הספרדית במקסיקו]], 1500-1600, מרכז אמריקאים ו[[דרום אמריקה|דרום אמריקאים]] מתו במיליוניהם. עד שנת 1650 נמחתה מרבית אוכלוסיית מקסיקו הילידית.

* ''The Greatest Benefit to Mankind. A medical history of humanity from antiquity to the present. Roy Porter. HaperCollins 1997'' {{אנגלית}}

* ''Medicine in the English Middle Ages.'' Faye Getz, Princeton University Press, 1998. {{ISBN|0-691-08522-6}} {{אנגלית}}

* [[רפואה מסורתית]]

* [[רון ברקאי]], [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=1307 הפצת מחשבה וידע באגן הים-התיכון - הרפואה בראשית ימי-הביניים (1990)], אתר אוניברסיטת תל אביב

* יוסי ציגלר, [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=2256 תאולוגיה ורפואה במאה ה-13 – על האלמוות בגן-העדן הארצי]

* {{הארץ|יואל דונחין|ההיסטוריה הכואבת של הנזקים שגרמה הרפואה|1.1394061}}

* [http://digilander.libero.it/camdic/MEDIEVAL%20MEDICINE.htm רפואת ימי הביניים] באתר של פרופ' Camillo O. Di Cicco {{אנגלית}}

* [http://digital.library.ucla.edu/immi אינדקס תמונות של רפואה ימי הביניים] באתר [[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] {{אנגלית}}

* [http://www.freewebs.com/bandersnatch42 "The Wise Woman"]: סקירה של מחלות נפוצות בימי הביניים והטיפול בהן, בצורה קלילה ומעט הומוריסטית {{אנגלית}}

* [http://www.revelationsoftware.com.au/medievalhygiene רפואה והיגיינה ימי-ביניימיות] {{אנגלית}}