הבדלים בין גרסאות בדף "2001: אודיסיאה בחלל"

הרחבה וסידור
מ (תיקון שגיאת כתיב)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
(הרחבה וסידור)
תגית: תו כיווניות מפורש
|תמונה=קובץ:2001 a space odyssey hebrew.jpg
|כיתוב=עטיפת ה-DVD של הסרט
|בימוי=[[סטנלי קובריק]]
|שם בשפת המקור=<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>
|הפקה=סטנלי קובריק
|מבוסס=[[הזקיף (סרט קצר)|הזקיף]]
|תסריט=סטנלי קובריק {{ש}} [[ארתור סי. קלארק]]
|שחקנים ראשיים=[[קיר דוליי]]{{ש}}[[גארי לוקווד]]{{ש}}[[ויליאם סילבסטר]]
|מפיץ=[[מטרו גולדווין מאייר]] {{ש}} [[האחים וורנר]]
|הקרנת בכורה=[[2 באפריל]] [[1968]] (פרימיירה) {{ש}} {{דגל|ארצות הברית}} [[3 באפריל]] [[1968]] {{ש}}{{דגל|בריטניה}} [[15 במאי]] [[1968]]
|אולפן=[[מטרו גולדווין מאייר]]
|משך הקרנה=142 דקות
|הקרנת בכורה=[[6 באפריל]] [[1968]]
|סוגה=[[מדע בדיוני]]
|תקציב=$10,500,000
|שפת הסרט=[[אנגלית]]
|מוזיקה=
|תקציב=10.5 עד 12 מיליון דולר
|הכנסות=138 עד 190 מיליון דולר
|פרסים=[[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר]]
|סרט הבא=[[2010 (סרט)|2010]]
|סרט קודם=
|קישור=0062622
|סרט הבא=[[2010 (סרט)|2010]]
}}
|קישור= 0062622
'''"2001: אודיסיאה בחלל"''' (ב[[אנגלית]]: <span dir="ltr">'''2001: A Space Odyssey'''</span>) הוא שמו של [[סרט קולנוע|סרט]] בבימויו של [[סטנלי קובריק]] וגם שם [[ספר]] מאת [[ארתור סי. קלארק]]. הסרט, שבעקבותיו נכתב הספר (בסדר זה, ההפוך למקובל), יצא לאקרנים ב-[[1968]], שנה לפני נחיתת האדם הראשון על [[הירח]].
|עריכה=ריי לאבג'וי
|צילום=ג'פרי אנסוורת'
|אולפן = Stanley Kubrick Productions
|מדינה = {{דגל|ארצות הברית||+}}
|מבוסס =
|שם בשפת המקור=<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>
|שם=2001: אודיסיאה בחלל}}
'''2001: אודיסיאה בחלל''' (ב[[אנגלית]]: <span dir="ltr">'''2001: A Space Odyssey'''</span>) הוא [[סרט קולנוע|סרט]] אמריקאי משנת 1968 בבימויו של [[סטנלי קובריק]]. התסריט לסרט נכתב על ידי קובריק ו[[ארתור סי. קלארק]], בהשראת ספרו הקצר של קלארק "הזקיף".{{הערה|ד"ר אילנה מודלינגר, [http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html {{כ}} "אודיסיאה בחלל"], אתר מסע בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏16 באוקטובר 2007}} בעקבות הסרט, קלארק כתב [[רומן]] באותו שם שיצא לאור גם הוא בשנת 1968, שנה לפני נחיתת האדם הראשון על [[הירח]]. הסרט עוקב אחר מסעם של משלחת אסטרונאוטים ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] בעקבות גילויו של [[מונולית]] שחור באדמת הירח אשר משדר [[גלי רדיו|אותות רדיו]] אל עבר צדק. כמו כן, הסרט עוסק ב[[אקזיסטנציאליזם]], [[אבולוציית האדם]], טכנולוגיה, [[בינה מלאכותית]] ובאפשרות של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]]. ''2001: אודיסיאה בחלל'' נודע בשל [[מדע בדיוני קשה|דיוקו המדעי]] בכל הנוגע לטיסות לחלל והציג [[אפקטים מיוחדים|אפקטים ויזואליים]] חדשניים לתקופתו. הדיאלוגים בסרט הם מעטים וה[[פסקול]] מורכב ברובו מיצירות של [[מוזיקה קלאסית]] וביניהן "[[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]]" של המלחין [[ריכרד שטראוס]] ו"[[הדנובה הכחולה]]" של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]].
 
''2001: אודיסיאה בחלל'' מומן והופץ על ידי חברת ההפקות [[מטרו גולדווין מאייר]] האמריקאית, אך צולם ונערך ברובו באולפני החברה באנגליה. בעת יציאתו לאקרנים, הוא התקבל בביקורות מעורבות אך עדיין הפך לסרט הרווחי ביותר בשנת 1968 בצפון-אמריקה. הסרט היה מועמד לארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], וזכה ב[[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|פרס האפקטים הויזואליים]]. בשנת 1984, יצא לאקרנים סרט המשך בשם ''2010'' בבימויו של פיטר היאמס.
הסרט נחשב עד היום לאחד המשפיעים ביותר ב[[סוגה קולנועית|סוגת]] המדע הבדיוני, ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|שם=אודיסאה, המודל המשודרג|{{וואלה!|מערכת וואלה! NEWS|אודיסאה, המודל המשודרג|29061|14 בנובמבר 2000}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426|הכותב=[[שמוליק דובדבני]]|כותרת=2001: העתיד כבר כאן|אתר=באתר [[הספרייה הוירטואלית של מטח]]|מידע נוסף=פורסם בכתב העת "מוזה : רבעון לאמנויות"|תאריך=ינואר 2001}}}}{{הערה|שם=ירון ליבנה|{{קישור כללי|כתובת=https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/|הכותב=ירון ליבנה|כותרת=אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק|אתר=ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק|תאריך=6 בדצמבר 2012}}}}
 
''2001: אודיסיאה בחלל'' נחשב על ידי רבים לאחד הסרטים הטובים והמשפיעים ב[[תולדות הקולנוע]]{{הערה|[[דניס אוברבי]], [https://www.nytimes.com/2018/05/10/science/2001-a-space-odyssey-kubrick.html {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey Is Still the Ultimate Trip</span>"], {{כ}} [[ניו יורק טיימס]], 10 במאי 2018}} ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|[[שמוליק דובדבני]], [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426, {{כ}} "2001: העתיד כבר כאן"], אתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]], ינואר 2001}}{{הערה|ירון ליבנה, [https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/, {{כ}} אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק], ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק, ‏6 בדצמבר 2012}} בשנת 1991, החליטה [[ספריית הקונגרס]] לשמר את הסרט ב[[ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית]] בשל "חשיבותו התרבותית, ההיסטורית והאסתטית". בשנת 2002, מגזין [[Sight & Sound]] דירג את הסרט במקום השישי ברשימת עשרת הסרטים הטובים בכל הזמנים.
הבמאי קובריק ושותפו לתסריט, סופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק, הצליחו לחזות מספר מהפכות ופיתוחים טכנולוגיים כגון: מסכים שטוחים, [[זיהוי קול]]י, שיחות וידאו, [[בינה מלאכותית]] ו[[כחול עמוק#המשחקים נגד קספרוב|מחשבים שמסוגלים לנצח בני אדם בשחמט]].{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|"אודיסיאה – "2001 היום אפשר לבדוק עד כמה קלע הסרט למציאות של ימינו|reality2001-0101011|{{כ}}1 בינואר 2001}}}}{{הערה|{{ynet|אביב רון|אודיסיאה בחלל. ובסלון|755990|22 במאי 2001}}}}
 
== עלילה ==
הרעיון לסרט נולד מ[[סיפור קצר]] של קלארק בשם "הזקיף" שפורסם קודם לכן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html|הכותב=ד"ר אילנה מודלינגר|כותרת=אודיסיאה בחלל|אתר=באתר מסע בעידן הטכנולוגי|מידע נוסף=האוניברסיטה העברית בירושלים|תאריך=16 באוקטובר 2007}}}} השם "אודיסיאה" שאול מסיפור הגיבור היווני [[אודיסאוס]] אשר מייחסים את כתיבתו ל[[הומרוס]]. בלשון הדיבור "אודיסיאה" הפכה למושג המציין מסע נדודים.
הסרט מורכב מארבעה חלקים עיקריים, אשר כולם מלבד החלק השני מוצגים בסרט על גבי כותרות.
===שחר האדם===
להקת [[אוסטרלופיתקוס|הומינידיים קדומים]] באפריקה מחפשת אחר מזון. הלהקה חיה בפחד מחיות טרף, ומגורשת ממקומה ליד מקווה מים בידי להקה מתחרה. בוקר אחד מופיע ליד מקווה המים [[מונולית]] בצורת מלבן שחור.{{הערה|שם=בבוקר הראשון של האלף החדש|גל מור, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-403809,00.html "בבוקר הראשון של האלף החדש"], אתר [[ynet]], {{כ}} 4 בינואר 2001}} חברי הלהקה ניגשים אל המונולית בצווחות וקפיצות ובסופו של דבר נוגעים בו בזהירות. נראה שפגישתם עם המונולית השפיעה עליהם באופן כלשהו וזמן קצר לאחר האירוע אחד מקופי האדם מצליח להבין כי הוא יכול להשתמש בעצם משלד של בע״ח ככלי וכנשק. בעזרת השימוש בכלים החדשים קופי האדם מצליחים להתגבר על חיות טרף, צדים ציד ומאוחר יותר הורגים את מנהיג הלהקה המתחרה ומבריחים אותה ממקווה המים. בעודו חוגג את ניצחונם, מנהיג הלהקה זורק לאוויר את העצם בה השתמש וברגע זה נעשה [[מאטץ' קאט]] ומעבר לסצנה בה נראית חללית בצורה דומה לעצם.
 
===המונולית בירח===
לסרט יצא המשך הנקרא [[2010 (סרט)|2010]] בבימויו של [[פיטר היימס]].
חלק זה נפתח בחללית נוסעים שנמצאת בדרך לתחנת החלל אשר מקיפה את כדור הארץ. נראה שבחללית יש במסע זה נוסע יחיד, ואנו לומדים שמדובר במדען בשם הייווד ר. פלויד אשר נמצא בדרכו ל[[מושבת ירח|בסיס הירחי]] 'קלאביוס'. לפני הגעתו לבסיס הירחי, פלויד נוחת בתחנת החלל בה הוא עורך שיחת וידאו עם בתו ולאחר מכן נפגש עם חברתו אלנה, מדענית סובייטית, ושאר עמיתיה לעבודה אשר שואלים את פלויד לגבי "הדברים המוזרים" שמתרחשים בבסיס הירחי ולגבי השמועה על מגפה מסתורית שפרצה בו. ד"ר פלויד, בנימוס אך בתקיפות, מסרב לענות על השאלות לגבי המגפה וטוען שהוא "לא רשאי לדבר על כך".
== עלילה ==
העלילה מורכבת משלושה פרקים עוקבים בזמן. הפרק הראשון מתרחש בכדור הארץ לפני הופעת האדם, הפרק השני מתרחש בדרך לירח ונמשך על הירח, והחלק השלישי והעיקרי מתאר את מסעה של משלחת בת ספינה אחת - דיסקברי-1, לכוכב הלכת [[צדק (כוכב לכת)|צדק]].
 
חלקבהמשך זהד"ר נפתחפלויד בחלליתמגיע נוסעיםלבסיס שנמצאתהירחי בדרךועורך לירח.ישיבה נראהסודית שבחלליתעם ישבכירים במסעבבסיס. זהבישיבה נוסעהוא יחיד,מתנצל ואנועל לומדיםסיפור שמדוברהכיסוי במדעןלפיו בעלפרצה שם.מגפה בהמשךבבסיס המדעןאך מגיעמדגיש לירחאת ומצטרףחשיבות לישיבההסודיות. סודיתנחשף שלשמטרת מדעניםביקורו מאומותהאמיתית שונות,היא ובה מדווח עללחקור עצם מסתורימלאכותי בעלשנקבר ב[[שדהמכתש מגנטיטיכו]] חזקבאופן ביותרמכוון שהתגלהלפני קבורארבעה באדמתמיליון הירח ב[[מכתש טיכו]]שנים. המדענים,פלויד לבושיםוצוותו ב[[חליפתמגיעים חלל|חליפותבחליפות חלל]] מגיעים לחפירה שנעשתה במקום בו התגלה העצם ויורדים לחפירה. העצם נגלה לצופים, והוא נראה בדיוקזהה כמו המונוליתלמונולית השחור שהופיע ב[[כדור הארץ]] בחלק הראשון, אלא שהוא גדולבו ממנופגשו בהרבההקופים. המדענים סובבים את המונולית ונוגעים בו, ואז מגיע רגע ה[[זריחה]]הזריחה. ברגע שקרני [[השמש]] הראשונות נוגעות בעצם שהיה קבור מזה עידנים, נשמע קול רם, וכל המדענים מצמידים את ידיהם לקסדותיהם, ונראה שהם מנסים להגן על אוזניהם מהצליל הרם. אופי הצליל והידיעה שעל פני הירח שורר [[ריק]] נותנים לצופה להבין שה[[צליל]]שהצליל הוא למעשה שידור [[רדיו]] שמקורו במונולית. בתמונה זו מסתיים החלק השני.
=== חלק ראשון — פרהיסטוריה ===
בחלק זה נראית להקת [[פרימטים]] שנראים דומים יותר ל[[גורילה|גורילות]] בנות ימינו מאשר לבני אדם, אם כי אינם זהים לאף בעל חיים הקיים היום. הלהקה חיה בפחד מחיות טרף, ומגורשת ממקומה ליד מקווה מים בידי להקה מתחרה. בוקר אחד מופיע עצם חדש שלא היה שם לילה קודם: עצם מלבני שחור שנראה כאילו צמח מתוך אדמה.{{הערה|שם=בבוקר הראשון של האלף החדש|{{ynet|גל מור|בבוקר הראשון של האלף החדש|403809|4 בינואר 2001}}}} חברי הלהקה סובבים את ה[[מונולית]] ונוגעים בו, ונראה כאילו הוא משפיע עליהם באופן כלשהו, אם כי לא לגמרי ברור באיזה אופן. לאחר הפגישה עם המונולית אחד הפרימטים משנה את התנהגותו בכך שהוא מצליח להבין כי הוא יכול להשתמש בעצם משלד של בע״ח על מנת ליצור נשק. ולאחר מכן חברי הלהקה שלו לוקחים עצמות משלד, ומשתמשים בהן כנשק. בעזרת הנשק החדש הם מתגברים על חיות טרף, צדים ציד ומאוחר יותר מביסים את הלהקה שקודם לכן הבריחה אותם ממקווה המים. חלק זה מסתיים כשאחד מחברי הלהקה הורג באמצעות הנשק החדש אחד מחברי הלהקה היריבה.
 
===המשימה אל צדק===
=== חלק שני — בדרך לירח ועליו ===
שמונה עשר חודשים לאחר מכן, החללית ''דיסקברי 1'' נמצאת בדרכה ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ועל סיפונה צוות בן חמישה אסטרונאוטים; ד"ר דייוויד באומן, ד"ר פרנק פול ועוד שלושה מדענים אחרים שנמצאים ב[[הקפאה קריוגנית]]. רוב הפעולות של החללית נשלטות על ידי המחשב ''HAL 9000'', מחשב בעל [[בינה מלאכותית]] אשר מכונה על ידי האסטרונאוטים בשם האל. האל מאופיין כמחשב אשר חסין משגיאות או תקלות ובמהלך ראיון של הצוות עם רשת הטלוויזיה [[BBC]], באומן נשאל האם להאל יש רגשות ועונה כי זה אכן נראה כך אך האמת אינה ידועה.
חלק זה נפתח בחללית נוסעים שנמצאת בדרך לירח. נראה שבחללית יש במסע זה נוסע יחיד, ואנו לומדים שמדובר במדען בעל שם. בהמשך המדען מגיע לירח ומצטרף לישיבה סודית של מדענים מאומות שונות, ובה מדווח על עצם מסתורי בעל [[שדה מגנטי]] חזק ביותר שהתגלה קבור באדמת הירח ב[[מכתש טיכו]]. המדענים, לבושים ב[[חליפת חלל|חליפות חלל]] מגיעים לחפירה שנעשתה במקום בו התגלה העצם ויורדים לחפירה. העצם נגלה לצופים, והוא נראה בדיוק כמו המונולית השחור שהופיע ב[[כדור הארץ]] בחלק הראשון, אלא שהוא גדול ממנו בהרבה. המדענים סובבים את המונולית ונוגעים בו, ואז מגיע רגע ה[[זריחה]]. ברגע שקרני [[השמש]] הראשונות נוגעות בעצם שהיה קבור מזה עידנים, נשמע קול רם, וכל המדענים מצמידים את ידיהם לקסדותיהם, ונראה שהם מנסים להגן על אוזניהם מהצליל הרם. אופי הצליל והידיעה שעל פני הירח שורר [[ריק]] נותנים לצופה להבין שה[[צליל]] הוא למעשה שידור [[רדיו]] שמקורו במונולית. בתמונה זו מסתיים החלק השני.
 
במהלך המסע לצדק האל שואל את באומן לגבי המסתוריות יוצאת הדופן והסודיות הסובבת את המשימה אך אז קוטע את עצמו ומדווח על תקלה המתקרבת ובאה במכשיר אשר שולט באנטנה הראשית של החללית. בעזרת רכב חלל חיצוני, האסטרונאוטים מחליפים את הרכיב שלכאורה תקול אך לא מוצאים בו כל תקלה. האל מציע להתקין בחזרה את הרכיב התקול ולתת לו להתקלקל כדי שהתקלה תימצא. מרכז הבקרה מסכים לכך אך מודיע לאסטרונאוטים כי על פי מחשב ''HAL 9000'' תאום אשר נמצא במרכז הבקרה, תחזיתו של המחשב הנמצא בחללית שגויה. כאשר האל נשאל לגבי התקלה, הוא מתעקש שהטעות בתחזית מקורה בטעות אנוש כלשהי מאחר ומחשב מסוג זה מעולם לא טעה. האסטרונאוטים באומן ופול, בעודם מודאגים מהתנהגותו של האל, נכנסים לאחד מרכבי החלל כדי לדבר על התקרית מבלי שהאל ישמע את דבריהם. למרות אמינותם של מחשבים מסדרת HAL, לשניים יש חשדות לגביו אך הם מחליטים לפעול לפי הצעתו ולהחליף בחזרה את הרכיב. הם מחליטים שאם אכן יתגלה שהאל שגה, הם ינתקו אותו. במהלך שיחתם של באומן ופול, האל מצליח לראות אותם דרך חלקו השקוף של רכב החלל ומצליח לקרוא את שפתיהם בעודם מדברים על תכניתם.
=== חלק שלישי — המשלחת לצדק ===
צוות בן חמישה [[אסטרונאוט]]ים נשלח ל[[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ב[[חללית]] דיסקברי 1, שניים מהם פעילים ושלושה נמצאים ב[[הקפאה קריוגנית]] מתוך כוונה שיתעוררו רעננים כשיגיע מועד כניסתם לפעולה. הצוות משתף פעולה עם [[מחשב אלקטרוני]] בעל [[בינה מלאכותית]] ששמו "הַאל".{{הערה|הסופר הכחיש כי מדובר בווריאציה על שמה של חברת המחשבים [[IBM]], אף על פי שאם [[צופן קיסר|נחליף כל אות באות הקודמת לה]] ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]], נקבל את השם HAL}} לדברי קלארק, השם הוא קיצור של "Heuristic ALgorithmic".{{הערה|{{cite web|title=What do the letters HAL stand for and is there a connection with IBM?|url=http://www.visual-memory.co.uk/faq/index.html#slot7|website=באתר The Kubrick FAQ}}}}
 
בזמן שפול מנסה להחליף את הרכיב במהלך [[פעילות חוץ-רכבית]], רכב החלל אשר נשלט על ידי האל פוגע בצינור החמצן של פול ויחד עם זאת מעיף אותו הרחק מהחללית. באומן לא מבין שהמחשב אחראי לכך ויוצא עם רכב חלל נוסף כדי לנסות להציל את פול. באותו הזמן האל מנתק את המכשירים המשאירים בחיים את שלושת האסטרונאוטים שנמצאים בהקפאה. כאשר באומן חוזר לחללית עם גופתו של פול, האל מסרב לתת לו להיכנס ומסביר לו שהוא יודע על תכניתם לנתק אותו ומציין שהחלטה זו תפגע במשימה. באומן מחליט להיכנס לחללית דרך יציאת החירום הנפתחת באופן ידני. לצורך כך הוא עוזב את פול ומחליט לצאת מרכב החלל ולהיכנס לחללית, פעולה שמסכנת את חייו מאחר ויצא למשימה עם רכב החלל, ללא קסדה. באומן שורד ונכנס לחללית בהצלחה. לאחר שחבש קסדה, הוא מתקדם לליבת המעבד של האל מתוך כוונה לנתק את רוב פונקציות המחשב. האל תחילה מנסה להרגיע את באומן, אחרי כן מתחנן ממנו להפסיק ולבסוף מביע פחד.
מטרת המשימה נשמרת בסוד משני אנשי הצוות הערים (דייוויד באומן ופרנק פול) וידועה רק לצוות הישן ולמחשב-העל.
 
כאשר באומן מסיים לנתק את המחשב, מתנגן סרט וידאו קצר אשר הוקלט מראש ובו מופיע ד"ר פלויד. פלויד מגלה את מטרת המסע האמיתית וחושף את קיומו של מונולית שחור בן ארבעה מיליון שנים אשר התגלה באדמת הירח ומציין כי "מקורו ומטרתו עדיין בגדר תעלומה מוחלטת". פלויד מוסיף כי מלבד אות רדיו בודדה שכוונה ונשלחה לעבר צדק, המונולית היה דומם לחלוטין.
במהלך המסע חושד האל כי בני האדם מסכנים את המטרה הסודית של המשימה - חקירת החיים התבוניים שהתגלו על כוכב הלכת צדק - ומנסה להשתלט על החללית; במהלך אירועים אלו הוא גורם למותו של פול ושלושת האסטרונאוטים הישנים. לאחר מכן מצליח באומן להשתלט על המחשב ולנתק אותו, והוא מקבל פיקוד ידני על החללית, בסיוע מחשבים מכדור הארץ. בשלב זה מתגלה לבאומן מטרת המסע האמיתית, והוא ממשיך במסעו לבדו.
 
===צדק ומֵעֵבֶר לאינסוף===
בסופו של דבר מגיעה החללית ליעדה, שם מגלה דייב מונולית נוסף, עצום בגודלו, החג סביב צדק. המונולית שואב את האסטרונאוט לתוכו ומעביר אותו במהירות עצומה במנהרה בין יקומית, שבה מראות וצורות משונות נגלות לעיניו של באומן.
בסוףבהגיעו המנהרהלצדק, מגיעהבאומן החלליתיוצא מהחללית ''דיסקברי 1'' עם דייברכב לחדרחלל בסגנוןכדי [[לואילחקור החמישהמונולית נוסף שמתגלה ומקיף את כוכב הלכת. בעודו מתקרב אל עשרהמונולית, מלךהוא צרפת|לואינשאב ה-15]]לתוך בעיצובמערבולת מתקופתשל אורות צבעוניים. באומן המבוהל מוצא את עצמו נע במהירות עצומה במרחבי החלל וצופה בתופעות קוסמיות ביזאריות ונופים משונים. הוא מוצא את עצמו, בעודו נמצא ברכב החלל, בתוך חדר בעיצוב [[ימי הבינייםנאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסי]]. דייב רואה כל פעם גרסאות מבוגרות יותר שלו בהדרגה: באומן, מבוגר יותר, נמצא מחוץ לחללית עדיין בחליפת אסטרונאוט, מתקדם לעברה, אך מנקודת מבטו אין שם כלל חללית. הוא נכנס לחדר האמבטיה ובצאתו הוא רואה את עצמו עוד יותר מבוגר, יושב ליד שולחן ואוכל. כאשר באומן הזקן יותר מפיל בטעות כוס שמפניה על הרצפה, הוא מבחין בעצמו, זקן עוד יותר, קירח ושוכב במיטה. לפתע מול באומן השוכב במיטה מופיע מונולית. כאשר הוא מנסה לגעת בו, שהופךהוא אותוהופך למעין ישות דמוית "[[עובר]] חללי". הסרט מסתיים באותו עובר חללי (באומן), מרחף בחלל סמוך לכדור הארץ, מסתכל עליו.
 
==הפקה==
בסוף המנהרה מגיעה החללית עם דייב לחדר בסגנון [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת|לואי ה-15]] בעיצוב מתקופת [[ימי הביניים]]. דייב רואה כל פעם גרסאות מבוגרות יותר שלו בהדרגה: באומן, מבוגר יותר, נמצא מחוץ לחללית עדיין בחליפת אסטרונאוט, מתקדם לעברה, אך מנקודת מבטו אין שם כלל חללית. הוא נכנס לחדר האמבטיה ובצאתו הוא רואה את עצמו עוד יותר מבוגר, יושב ליד שולחן ואוכל. כאשר באומן הזקן יותר מפיל בטעות כוס שמפניה על הרצפה, הוא מבחין בעצמו, זקן עוד יותר, קירח ושוכב במיטה. לפתע מול באומן השוכב במיטה מופיע מונולית, שהופך אותו למעין ישות דמוית "[[עובר]] חללי". הסרט מסתיים באותו עובר חללי (באומן), מרחף בחלל סמוך לכדור הארץ, מסתכל עליו.
קלארק היה בעיצומה של כתיבת ספר המבוסס על סיפור קצר שכתב ב-1951 בשם "הזקיף" ("The Sentinel"), כשפנה אליו הבמאי [[סטנלי קובריק]]. קובריק הציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה: הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט והספר שהוציא קלארק אחר כך זכו להצלחה כבירה. הסרט זכה ב[[פרס אוסקר]] לשנת 1968 בקטגוריה של אפקטים חזותיים.
 
ב"2001: אודיסיאה בחלל" ניסה קלארק להביא מעין מסר נבואי לשנה שהיא משמעותית, תחילת האלף השלישי, שבעת צאת הסרט לאקרנים נראתה מרוחקת מאד. הוא גם הביא בעלילה מספר בעיות שניסה לפותרן בתסריט כמו תפקוד האסטרונאוטים במצב של [[כוח המשיכה|כוח משיכה]] אפסי וכן את השאלה המוסרית הקרדינלית האם האנושות לא מביאה בפיתוח מחשבים מתוחכמים את האפשרות ש"הגולם יקום על יוצרו".{{הערה|שם=אודיסאה, המודל המשודרג|[https://news.walla.co.il/item/29061 "אודיסאה, המודל המשודרג"], אתר [[וואלה! NEWS]], {{כ}} 14 בנובמבר 2000}}
==ניתוח==
המוטיב המרכזי בסרט הוא האדם מול הטכנולוגיה. אך גם פולחן האלימות משחק תפקיד ביצירה הפילוסופית של [[סטנלי קובריק]]. בפרק הראשון, "פרהיסטוריה", לאחר שגילה את היכולת להשתמש בכלים שבסביבתו, קוף האדם הורג אחד מקופי האדם של הקבוצה היריבה (ובכך עוזר לשבט שלו להשתלט על מקור המים החשוב) הוא מניף את העצם הרוצחת והיא מתחלפת בתמונה של חללית מרחפת בחלל. זוהי אחת הסצנות המפורסמות בהיסטוריה של הקולנוע. מה שקובריק רוצה לומר בזה הוא שהאלימות, מזעזעת ככל שתהיה היוותה חלק משמעותי בהתפתחותה של האנושות, וכיאה לכזאת שהתבססה על אלימות נידונה היא לכישלון. בפרק האחרון, סגירת מעגל מתבצעת כאשר המחשב בעל הבינה המלאכותית "האל", מנוטרל רק באמצעות מברג - כלי ידני ופרימיטיבי.
 
המוזיקה בסרט היא אסופה של קטעי [[מוזיקה קלאסית]]. למשל, המסע מ[[כדור הארץ]] לירח נערך לצלילי ה[[ואלס]] "[[הדנובה הכחולה]]" מאת [[יוהאן שטראוס הבן]]. הסרט מתחיל בהשמעה של פתיחת ה[[פואמה סימפונית|פואמה הסימפונית]] [[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]] של [[ריכארד שטראוס]] על פי [[פרידריך ניטשה]].{{הערה|שם=בבוקר הראשון של האלף החדש}} קטע מוזיקלי זה, הפך מאז למזוהה עם סרטי מדע בדיוני. קטעי מוזיקה נוספים כוללים יצירות של [[אראם חאצ'טוריאן]] וקטעים מארבע יצירות של מלחין האוונגרד [[ג'רג' ליגטי]]. קובריק, שהשתמש ביצירות ללא רשותו של המלחין הביא את ליגטי לתודעת הכלל והיה לאחד ממלחיני האוונגרד שפרצו אל קהל רחב. מאז, קובריק השתמש ביצירות של ליגטי בשניים מסרטיו הבאים.
בחלק השני של הסרט, אפשר לראות את אחד החוקרים האמריקאים מתיישב לשיחה עם שליחים רוסים. הוא מדבר עמם על העניינים השונים שבפוליטיקה. זה למעשה מראה שעל אף שהאדם שיפר נפלאות את כליו - התנהגותו לא השתנתה עוד מתחילת הזמן. הוא עדיין מחולק לשבטים שמסוכסכים לגבי נושאים שונים ומשונים.
 
התחלת הסרט וסיומו עלולים להיות לא מובנים לצופים שלא קראו את הספר קודם לכן.
מבקרים נוספים טענו שהגותו של הפילוסוף הגרמני [[פרידריך ניטשה]], כפי שמתבטאת ב"כה אמר זרתוסטרא", עומדת בבסיסו של הסרט. ניטשה טען שהאדם אינו אלא גשר בין החיה - ל"[[על-אדם]]", אלוהים, יצור ששולט בגורלו. במהלך הסרט אנו רואים את השלבים שעובר האדם, מלבד זה הנוכחי, משחר ההיסטוריה אל העתיד. בעתיד, האדם הוא אלוהים. הוא כעת יצר תבונה מלאכותית משל עצמה. הוא בורא ובסופו של דבר ברייתו קמה עליו. בסצנה האחרונה של אודיסאה בחלל, הצופים רואים תינוק עטוף בהילה כחולה - מסתכל בעיניים בוהקות אל עבר כדור הארץ. זהו למעשה, ה"על-אדם", יצור טהור וכנה.
 
==יציאת הפקה הסרט==
===הכנסות וביקורות===
קלארק היה בעיצומה של כתיבת ספר המבוסס על סיפור קצר שכתב ב-1951 בשם "הזקיף" ("The Sentinel"), כשפנה אליו הבמאי [[סטנלי קובריק]]. קובריק הציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה: הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט והספר שהוציא קלארק אחר כך זכו להצלחה כבירה. הסרט זכה ב[[פרס אוסקר]] לשנת 1968 בקטגוריה של אפקטים חזותיים.
סך הכנסות הסרט ברחבי העולם נאמדות בכ-190 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]], מתוכם כ-56.7 מיליון בצפון-אמריקה.
 
עת יציאת הסרט הביקורות היו תחילה מעורבות אך עם הזמן הסרט הגיע למעמד של [[סרט פולחן]]. [[מבקר קולנוע|מבקר הקולנוע]] פנלופה גיליאט מ[[הניו יורקר]] כתב "זהו סרט נהדר ומסע ובלתי נשכח ... הסרט הוא בידור מהפנט, מצחיק, אך גם מחריד". צ'ארלס צ'מפלין מה[[לוס אנג'לס טיימס]] כתב שזה "הסרט אליו חיכו ופיללו חובבי סרטי המדע בדיוני בכל הגילאים ומכל פינה בעולם לקבל מתעשיית הקולנוע. זו היא הצהרה אולטימטיבית של סרטי המדע בדיוני, מימוש אדיר של העתיד המרחבי ... זו היא אבן דרך באמנות הקולנוע". בביקורת על הסרט ב[[בוסטון גלוב]] נכתב "הסרט המדהים ביותר בעולם. מעולם לא נראה דבר כזה בבוסטון, או לצורך העניין בשום מקום אחר ... הסרט מרגש כמו גילוי של מימד חדש בחיים". מבקר הקולנוע הנודע [[רוג'ר איברט]] נתן לסרט ציון של 4 מתוך 4 כוכבים וכתב שהסרט "מצליח להפליא בקנה מידה קוסמי".{{הערה|[[רוג'ר איברט]], [https://www.rogerebert.com/reviews/2001-a-space-odyssey-1968 {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>"], {{כ}} [[שיקגו סאן-טיימס]], 12 באפריל 1968}} מאוחר יותר הוא גם ציין את הסרט ברשימת עשרת הסרטים הטובים ביותר במגזין [[Sight & Sound]]. מגזין [[Time]] פרסם שבע ביקורות שונות על הסרט בעת יציאתו, כאשר כל אחת מעט יותר חיובית מהקודמת; בביקורת האחרונה שפורסמה ב-27 בדצמבר 1968, נכתב כי ''2001'' הוא "סרט אפי אודות ההיסטוריה והעתיד של המין האנושי אשר מבוים בצורה מבריקה על ידי סטנלי קובריק. האפקטים המיוחדים מלהיבים."
ב"2001: אודיסיאה בחלל" ניסה קלארק להביא מעין מסר נבואי לשנה שהיא משמעותית, תחילת האלף השלישי, שבעת צאת הסרט לאקרנים נראתה מרוחקת מאד. הוא גם הביא בעלילה מספר בעיות שניסה לפותרן בתסריט כמו תפקוד האסטרונאוטים במצב של [[כוח המשיכה|כוח משיכה]] אפסי וכן את השאלה המוסרית הקרדינלית האם האנושות לא מביאה בפיתוח מחשבים מתוחכמים את האפשרות ש"הגולם יקום על יוצרו".{{הערה|שם=אודיסאה, המודל המשודרג}}
 
רנטה אדלר מה[[ניו יורק טיימס]] כתבה שהסרט "נמצא איפשהו בין היפנוזה לשיעמום". במגזין [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]] נכתב "''2001'' הוא סרט אפי, גדול ויפה, אך מגושם ... למרות צילום ואפקטים ויזואליים מוצלחים, חסרה בסרט הגישה הדרמטית ותחושת המתח מועברת רק במחצית הדרך".{{הערה|רוברט פרדריק, [https://variety.com/1968/film/reviews/2001-a-space-odyssey-1200421723/ {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>"], {{כ}} [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]], 2 באפריל 1968}} מבקר הקולנוע [[אנדרו סאריס]] כתב שהסרט הוא "אחד הסרטים הקודרים ביותר שראיתי מעודי ... ''2001'' הוא אסון מכיוון שהוא מופשט מדי בכדי להעביר מסריו המופשטים". לאחר צפייה שנייה סאריס שינה את דעתו וכתב שהסרט "הוא אכן יצירה גדולה מאת אמן גדול".
המוזיקה בסרט היא אסופה של קטעי [[מוזיקה קלאסית]]. למשל, המסע מ[[כדור הארץ]] לירח נערך לצלילי ה[[ואלס]] "[[הדנובה הכחולה]]" מאת [[יוהאן שטראוס הבן]]. הסרט מתחיל בהשמעה של פתיחת ה[[פואמה סימפונית|פואמה הסימפונית]] [[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]] של [[ריכארד שטראוס]] על פי [[פרידריך ניטשה]].{{הערה|שם=בבוקר הראשון של האלף החדש}} קטע מוזיקלי זה, הפך מאז למזוהה עם סרטי מדע בדיוני. קטעי מוזיקה נוספים כוללים יצירות של [[אראם חאצ'טוריאן]] וקטעים מארבע יצירות של מלחין האוונגרד [[ג'רג' ליגטי]]. קובריק, שהשתמש ביצירות ללא רשותו של המלחין הביא את ליגטי לתודעת הכלל והיה לאחד ממלחיני האוונגרד שפרצו אל קהל רחב. מאז, קובריק השתמש ביצירות של ליגטי בשניים מסרטיו הבאים.
 
===פרסים===
התחלת הסרט וסיומו עלולים להיות לא מובנים לצופים שלא קראו את הספר קודם לכן.
*[[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] - הסרט זכה ב[[פרס אוסקר|פרס האוסקר]] בקטגוריית [[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|האפקטים הויזואליים]] והיה מועמד ל-3 פרסי אוסקר נוספים בקטגוריות ה[[פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר|בימוי]], [[פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר|התסריט המקורי]] ו[[פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר|עיצוב ההפקה]].
*[[פרס באפט"א לקולנוע|פרסי באפט"א לקולנוע]] - הסרט זכה ב-4 פרסי באפט"א בקטגוריות הצילום, עיצוב הפקה, פסקול ו-'Road Show' (הקרנות מצומצמות). כמו כן היה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.
*[[פרס הוגו|פרסי הוגו]] - זכייה בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר.
*פרסי האקדמיה האיטלקית (David di Donatello) - זכייה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר.
*פרסי Directors Guild of America Award - מועמדות לפרס הבימוי הטוב ביותר.
 
==ניתוח==
המוטיב המרכזי בסרט הוא האדם מול הטכנולוגיה. אך גם פולחן האלימות משחק תפקיד ביצירה הפילוסופית של [[סטנלי קובריק]]. בפרק הראשון, "פרהיסטוריה", לאחר שגילה את היכולת להשתמש בכלים שבסביבתו, קוף האדם הורג אחד מקופי האדם של הקבוצה היריבה (ובכך עוזר לשבט שלו להשתלט על מקור המים החשוב) הוא מניף את העצם הרוצחת והיא מתחלפת בתמונה של חללית מרחפת בחלל. זוהי אחת הסצנות המפורסמות בהיסטוריה של הקולנוע. מה שקובריק רוצה לומר בזה הוא שהאלימות, מזעזעת ככל שתהיה היוותה חלק משמעותי בהתפתחותה של האנושות, וכיאה לכזאת שהתבססה על אלימות נידונה היא לכישלון. בפרק האחרון, סגירת מעגל מתבצעת כאשר המחשב בעל הבינה המלאכותית "האל", מנוטרל רק באמצעות מברג - כלי ידני ופרימיטיבי.
 
בחלק השני של הסרט, אפשר לראות את אחד החוקרים האמריקאים מתיישב לשיחה עם שליחים רוסים. הוא מדבר עמם על העניינים השונים שבפוליטיקה. זה למעשה מראה שעל אף שהאדם שיפר נפלאות את כליו - התנהגותו לא השתנתה עוד מתחילת הזמן. הוא עדיין מחולק לשבטים שמסוכסכים לגבי נושאים שונים ומשונים.
 
מבקרים נוספים טענו שהגותו של הפילוסוף הגרמני [[פרידריך ניטשה]], כפי שמתבטאת ב"כה אמר זרתוסטרא", עומדת בבסיסו של הסרט. ניטשה טען שהאדם אינו אלא גשר בין החיה - ל"[[על-אדם]]", אלוהים, יצור ששולט בגורלו. במהלך הסרט אנו רואים את השלבים שעובר האדם, מלבד זה הנוכחי, משחר ההיסטוריה אל העתיד. בעתיד, האדם הוא אלוהים. הוא כעת יצר תבונה מלאכותית משל עצמה. הוא בורא ובסופו של דבר ברייתו קמה עליו. בסצנה האחרונה של אודיסאה בחלל, הצופים רואים תינוק עטוף בהילה כחולה - מסתכל בעיניים בוהקות אל עבר כדור הארץ. זהו למעשה, ה"על-אדם", יצור טהור וכנה.
 
==מחוות ופרודיות==
*במשחק הקלפים star munchkin (מנצ'קין בין כוכבים בעברית) אחד הקלפים בהם פוגש השחקן מתאר אבן שחורה בשם "Monolith", אשר מעלה את השחקן בדרגה.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{קישורי קולנוע}}
* [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10867 ״1968: תחילתו של עידן הדלי״] - פרק על ״2001: אודיסיאה בחלל״ ויצירות התרבות הגדולות של שנת 1968 בפודקאסט [https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 ״מינהר הזמן״], [[תאגיד השידור הישראלי|״כאן״, תאגיד השידור הישראלי]]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
[[קטגוריה:סרטי סטנלי קובריק1968]]
[[קטגוריה:סרטי פולחן]]
[[קטגוריה:ספרי מדע בדיוני קשה]]
[[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:ספרי מדע בדיוני קשה]]
[[קטגוריה:סרטי הרפתקאות בחלל]]
[[קטגוריה:סרטיסרטים פולחןאפיים]]
[[קטגוריה:סרטים מבוססי סיפורים קצרים]]
[[קטגוריה:ספריסרטי 1968פולחן]]
[[קטגוריה:סרטי האחיםסטנלי וורנרקובריק]]
|אולפן=[[קטגוריה:סרטי מטרו גולדווין מאייר]]
[[קטגוריה:סרטים בשימור ספריית הקונגרס]]
 
[[קטגוריה:סרטים אפיים]]
{{סרטי סטנלי קובריק}}