פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 9 חודשים
מ
סקריפט החלפות (וונצואל), קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים, הלבשת קישורים עירומים
{{מנהיג
| מקום לידה = סבנטה, [[ברינס (מדינה)|ברינס]], [[ונצואלה]]
|שם=הוגו צ'אווס
| תמונה = [[קובץ:Hugo Chavez photo cut 27-06-2008.jpg|250px|הוגו צ'אווס]]
| שם בשפת המקור = Hugo Rafael Chávez Frías
|כיתוב=
| מפלגה = [[המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה]]
|שם בשפת המקור=Hugo Rafael Chávez Frías
| בת-זוג = ננסי קולמנארס {{ש}} מאריסבל רודריגז (1997-20041997–2004)
|מדינה=ונצואלה
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|מקום קבורה=
| שם התפקיד = נשיא ונצואלה
|תאריך לידה=[[28 ביולי]] [[1954]]
| למניין = 73
|מקום לידה=סבנטה, [[ברינס (מדינה)|ברינס]], [[ונצואלה]]
| התחלת כהונה = [[2 בפברואר]] [[1999]]
|תאריך פטירהסיום כהונה = [[5 במרץ]] [[2013]]
|מקום פטירה=[[קראקס]], [[ונצואלה]]
| הקודם בתפקיד = [[רפאל קלדרה]]
|מפלגה=[[המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה]]
| הבא בתפקיד = [[ניקולאס מאדורו]]
|בת-זוג=ננסי קולמנארס {{ש}} מאריסבל רודריגז (1997-2004)
}}
|בן-זוג=
|אתר אינטרנט=
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד= נשיא ונצואלה
|למניין=73
|התחלת כהונה=[[2 בפברואר]] [[1999]]
|סיום כהונה=[[5 במרץ]] [[2013]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[רפאל קלדרה]]
|הבא בתפקיד=[[ניקולאס מאדורו]]
|תפקיד מעל=
|תחת תפקיד=
}}
|תפקיד2=
|תפקיד3=
|שם השושלת=
|תואר=
|כינוי=
|אב=
|אם=
|צאצאים=
|יורש העצר=}}
 
[[קובץ:Chavez_CASA127994.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הוגו צ'אווס]]
[[קובץ:Hugo Chávez (02-04-2010).jpg|שמאל|ממוזער|הוגו צ'אווס, 2010]]
'''הוגו רפאל צ'אווס פריאס''' (מבוטא '''אוּגוֹ'''; ב[[ספרדית]]: '''Hugo Rafael Chávez Frías'''; {{כ}}[[28 ביולי]] [[1954]] - [[5 במרץ]] [[2013]]) היה מדינאי [[ונצואלה|ונצואלני]], כיהן כ[[נשיא]] ונצואלה במשך 14 שנה - משנת [[1999]] ועד למותו בשנת [[2013]].
 
צ'אווס היה מנהיג מפלגת תנועת הרפובליקה החמישית מ-[[1997]] ועד [[2007]], והפך אחר כך למנהיג המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה (PSUV) עד מותו ב-2013. צ'אווס תמך ב"בוליבריזם" (או "המשימות הבוליבריות"), אידאולוגיה שביסס על דמותו ופועלו של [[סימון בוליבר]], והתמקד ביישום רפורמות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] שהיוו לתפישתו "סוציאליזם נוסח המאה ה-21".
הוגו צ'אווס היה דמות שנויה במחלוקת הן מבית והן מבחוץ, אך בזמן שמדינות המערב ביקרו את תמיכתו במשטרים רודניים, הוא זכה לתמיכה מבית בזכות ה[[רפורמה|רפורמות]] הרבות שהוביל.
 
== ביוגרפיה ==
צ'אווס נולד לאב שהיה ממונה אזורי על ה[[חינוך]] וחבר ב[[מפלגה]] הסוציאל-נוצרית. ב-[[1975]] סיים צ'אווס לימודי מדעי ה[[צבא]] ו[[הנדסה]] ב[[אקדמיה]] למדעי הצבא. לאחר מכן התחיל ללמוד לתואר שני ב[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת סימון בוליבר]] ב[[קראקס]]. בשירותו הצבאי היה [[צנחן]].
 
 
=== תקופת נשיאותו ===
צ'אווס נבחר לנשיאות לאחר שב[[מצע]] שפרסם לקראת הבחירות, קרא למלחמה ב[[עוני]] וב[[שחיתות]] ול[[צדק חלוקתי|חלוקה]] הוגנת של ה[[הון]] וההכנסות מ[[אוצר טבע|אוצרות הטבע]] של המדינה (בעיקר [[נפט]]). כשאויבו העיקריים היו האליטות, שנתפסו כאחראים לבעיות השחיתות, הכלכלה והפוליטיקה. הוא זכה לתמיכה רחבה בעיקר בקרב בני ה[[מעמד]]ות הנמוכים בונצואלהבוונצואלה. עם עלייתו לשלטון החל בפרויקטים חברתיים רדיקליים לחילוק ההון והכוח מחדש. כשבדומה למדיניות הפנים שהנחיל, האחרון תכנן גם מדיניות חוץ במטרה להביא לצדק עולמי ולהגן על העמים המדוכאים.
 
כנשיא התבלט בהתנהגותו העממית והשנויה במחלוקת. בכל יום ראשון הוא הופיע בתוכנית בת 5 שעות בשם "Alo Presidente" שבה הוא ענה לפניות האזרחים, ואף ביצע [[חיקוי]]ים. הוא גם הראשון מנשיאי ונצואלה שמוצאו [[אינדיאני]] ו[[שחורים|שחור]]. הוא היה עוין את [[ארצות הברית]], וקיים קשרים חמים עם מדינות אחרות המסוכסכות איתה, כמו [[קובה]], [[איראן]] ו[[קוריאה הצפונית]]. צ'אווס היה מיודד אישית עם [[פידל קסטרו]], שהיה בנתק עמוק וממושך עם האמריקאים, ויש פרשנים הרואים בו ממשיך דרכו. ב-[[11 באוגוסט]] [[2000]], במהלך מסע ביקורים בכל המדינות החברות ב[[אופ"ק]], ביקר את [[סדאם חוסיין]] ב[[עיראק]], והיה בכך לנשיא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שעשה כן מאז [[מלחמת המפרץ הראשונה]]. במרץ [[2006]] הוא הזהיר את בני ארצו ממתקפה קרובה מצד ארצות הברית, והודיע כי בני ארצו יירו בפולשים ב[[חץ|חצים]] [[רעל|מורעלים]].{{הערה|1=[http{{קישור כללי|כותרת=NZ Herald - Breaking news, latest news, business, sport and entertainment|אתר=NZ Herald|כתובת=https://www.nzherald.co.nz/section/story.cfm?c_id|שפה=2&ObjectIDen-NZ|תאריך_וידוא=10376363]2018-12-02}}}} עם זאת, גם תחת שלטונו עדיין הייתה ארצות הברית הרוכשת הגדולה ביותר של הנפט שמייצאת ונצואלה.
 
עם כניסתו לתפקיד ערך סדרה של [[משאל עם|משאלי עם]], ושינה את ה[[חוקה]] כך שהרחיבה מאוד את סמכויות הנשיא. שינוי החוקה איפשר לו להגדיל את הרוב לטובתו ב[[בית הנבחרים של ונצואלה|בית הנבחרים]], להאריך את ה[[קדנציה]] שלו כנשיא לתקופה של שש שנים, ואף להשתתף בבחירות לקדנציה שנייה.{{הערה|1=[{{Cite news|url=http://www.economist.com/displaystory.cfm?story_id=260101]|title=Chavez's muddled new world|newspaper=The Economist|language=en|access-date=2018-12-02}}}} כמו כן, החוקה החדשה אפשרה קיום של משאל עם לקיצור הקדנציה של הנשיא, ויישום בחירות מחודשות. ה[[חוקה]] החדשה אושרה ב[[משאלבמשאל עם]] בדצמבר [[1999]]. ב-[[30 ביולי]] [[2000]] נבחר על פי החוקה החדשה לקדנציה נוספת כנשיא לתקופה של שש שנים.
 
במקרה החוץ, האויב העיקרי מבחינתו של צ'אווס היו מעצמות המערב, שנתפסו אחראים להופעת האליטה המושחתת ולניצול אנשים לכן מבחינה בינלאומית החל צ'אבז להגדיל את תחומי השפעתו באזור ובו בזמן לחפש אחר שותפי משחק נוספים מחוץ לאמריקה וזאת על-מנת להגשים את מטרותיו.
כתוצאה מכך, התיידד צ'אבז עם [[מחמוד אחמדינז'אד]] והם יצרו יחד חזית אנטי-אמריקאית משותפת, המכונה בפי העולם כ-"ציר האחדות". צ'אבז קירב את אחמדי-נג'אד למדינות שהיו תחת תחומי השפעתו כדוגמת מדינות [[הברית הבוליברית]]. על ידי יצירת קשרים אלו, איראן נועדה לחזק את מעמדה של ונצואלה אזורית. כשמערכת יחסים זו תואמת את מטרות מדיניות החוץ של צ'אווס. איראן וונצואלה בתקופתו של צ'אווס היו צמודות זו לזו על ידי מכנה משותף אנטי אימפריאליסטי ובמיוחד אנטי אמריקאי. סדר היום שלהם דגל בהתנגדות למודל הכלכלי הנאו-ליברלי ולעליונות כוחו של מערב. כשונצואלה מקווה לגוון את כלכלתה ולאור כך לחבור למדינה בעלת כלכלה חזקה יותר, שבכך מצאה את איראן. כשנראה כי מערכת היחסים בין ונצואלה לאיראן יותר אופורטוניסטית מאשר אסטרטגית - בניגוד למה שהיה בין רוסיה לקובה במהלך המלחמה הקרה. שכן לאיראן אין את היכולות לא הצבאיות ולא הכלכליות שהיו לרוסיה. כשכיום איראן מעורבת בהרבה מגזרים בוונצואלה כמו בתעשיות הרכב ובנקאות, אם כי מרכז שיתוף הפעולה בין השניים הם בנושא האנרגיה והנפט.
 
=== ניסיון ההפיכה באפריל 2002 ===
באפריל [[2002]] החל גל [[הפגנה|הפגנות]] בתמיכה של ארגוני אנשי עסקים, חלק גדול מה[[עיתונות]], [[מפלגה|מפלגות]] ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|ימין]], ואיגודים מקצועיים. ב- ב־[[11 באפריל]], אחרי ש-12 מפגינים נהרגו מיריות שמקורן אינו ידוע, דרשו אנשי צבא מצ'אווס כי יתפטר. ב- ב־[[12 באפריל]] לאחר שהטילו מצור על הארמון הנשיאותי, איימו ההופכים כי הארמון יופגז על כל יושביו אם צ'אווס לא יסגיר עצמו, הנשיא הסגיר עצמו ונעצר. לאחר מכן הודיעו כי הוא הסכים להתפטר ומינו את איש איגוד העסקים [[פדרו כרמונה]] לנשיא. מיליוני אזרחים החלו צועדים לארמון הנשיאות בקריאה לצ'אווס לחזור ולהנהיג את ונצואלה. ב- ב־[[13 באפריל]] כרמונה אולץ להתפטר, אחרי שמגיני ארמון הנשיאות הפנו את רוביהם מהמפגינים. המפגינים, שהיו מגובים באותה עת בשומרי הארמון, פרצו אליו. סגן הנשיא של צ'אווס קיבל את סמכויות הנשיא באופן זמני, בזמן שצ'אווס הוחזק בבסיס צבאי (בזמן ההפיכה החלו שמועות, שההופכים רצחו את צ'אווס). ב-[[14 באפריל]] חזר צ'אווס לארמון הנשיאות, הכחיש כי התפטר, וחזר לשלטון.
 
צ'אווס ותומכיו מאשימים את [[ארצות הברית]] וה-[[CIA]], שמעולם לא הסתירו את עוינותם לנשיא, כי עמדו מאחורי ההפיכה. צ'אווס אף אמר בראיון לרשת [[אל ג'זירה]] ש[[המוסד]] ה[[ישראל]]י עמד גם הוא מאחורי ההפיכה. ארצות הברית מכחישה טענות אלה, אם כי, בניגוד לשאר מדינות [[אמריקה]], ארצות הברית סירבה בתחילה לגנות את ההפיכה, והטילה את האחריות על האירועים על צ'אווס. אחרי כישלון ההפיכה טענה [[ארצות הברית]] שלמרות התנגדותה לצ'אווס אמרה לראשי ה[[אופוזיציה]] כי היא מתנגדת להפיכה.
 
ניסיון ההפיכה תועד בסרט "המהפכה לא תשודר" (The Revolution Won't Be Televised) על ידי צוות טלוויזיה אירי.
לאחר שלמשך זמן מה התמהמה ועדת הבחירות המרכזית של ונצואלה, וטענה כי רבות מהחתימות שהוגשו לה אינן תקפות, היא הודיעה ב-[[8 ביוני]] [[2004]] כי נאספו מספיק חתימות על מנת לקיים את משאל העם, ומועדו נקבע ל-[[15 באוגוסט]].
 
בהצבעה השתתפו 70% מבעלי זכות הבחירה, ומתוכם הצביעו רק 41% בעד ההדחה לעומת 59% נגדה. [[ג'ימי קרטר]] ואנשי [[מרכז קרטר]] פיקחו על ההצבעה, והכריזו שעל פי דעתם הבחירות היו חופשיות וסודיות, אם כי הם העלו תמיהות לגבי אי-סדרים במהלך ספירת הקולות{{הערה|1=[{{Cite news|url=http://www.economist.com/displaystory.cfm?story_id=3157671]|title=What really happened in Venezuela?|newspaper=The Economist|language=en|access-date=2018-12-02}}}}; האופוזיציה עדיין טוענת שהתוצאות זוייפו.
 
=== לאחר משאל העם ===
בבחירות לבית המחוקקים ב-[[4 בדצמבר]] [[2005]] זכו תומכיו של צ'אווס בכל המושבים, אך זאת כאשר רק 25% מבעלי זכות-הבחירה הצביעו. ביקורת עזה נשמעת כנגד צ'אווס מצד ה[[אופוזיציה]] בוונצואלה ומצד משקיפים זרים. ביקורת זו מתמקדת בהליכי מנהל בלתי-תקינים, שיבוש תוצאות בחירות, "קניית קולות", דיכוי דעות המתנגדים למשטרו ו[[צנזורה]] של כלי-ה[[תקשורת]], כמו גם מינויים פוליטיים של [[שופט]]ים וסילוק שופטים המתנגדים למשטרו מכס השיפוט. כמו כן נשמעת ביקורת על התעלמותו מהליכים [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] וחיסול שיטתי של [[איזונים ובלמים|האיזונים והבלמים]] הדמוקרטיים במדינה. ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] הביע דאגה בשל הפגיעה ב[[זכויות האזרח]] תחת משטרו.{{הערה|1=[http://web.amnesty.org/report2005/ven-summary-eng]}}
 
בבחירות שהתקיימו ב-[[3 בדצמבר]] [[2006]], נבחר צ'אווס לקדנציה נוספת כנשיא, לאחר שגבר על יריבו [[מנואל רוסאלס]] ברוב של 61% לעומת 37% לרוסאלס.{{הערה|{{הארץ||נשיא ונצואלה צ'אווס זכה ב-61% ויכהן עוד 6 שנים|1.1549129|4 בדצמבר 2006}}}}
 
ב-[[15 בפברואר]] [[2009]] הכריז צ'אווס על משאל עם בשאלה האם לבטל את החוק המגביל את כהונתו של נשיא לשתי קדנציות או להשאירו על כנו. החוק בוטל ברוב של 54% מהמצביעים, מה שאיפשר לצ'אווס להתמודד שוב בבחירות לנשיאות שהתקיימו בשנת [[2012]].
 
ביוני [[2011]] אושפז צ'אווס ב[[בית חולים]] ב[[קובה]]. ב-[[1 ביולי]] הודיע צ'אווס בנאום לאומה בשידור חי, לאחר שלושה שבועות של "נתק" שעוררו שמועות רבות על מצבו, כי הזניח בעבר את בריאותו, חלה בסרטן וכי יעבור [[ניתוח]] נוסף וינצח בקרב על חייו.{{הערה|‫{{ynet|AP|ynet - חדשות - הוגו צ'אבס: "חליתי בסרטן. אנצח בקרב על חיי"|4089730|1 ביולי 2011}}}}{{הערה|‫{{הארץ|שלמה פפירבלט|האם הוגו צ'אבס סובל מהפרעות אכילה?|1.1179574|7 ביולי 2011}}}} ב-[[9 בדצמבר]] [[2012]] הודיע צ'אווס כי התגלתה התפרצות מחודשת של מחלת הסרטן בה לקה, וכי עליו לעבור ניתוח נוסף. באופן חריג נקב צ'אווס בשמו של יורש אפשרי: [[ניקולאס מאדורו]].{{הערה|‫{{הארץ|רויטרס|טלטלה באמריקה הלטינית: נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס הודיע שהסרטן חזר - ומינה יורש באופן חריג|1.1882390|9 בדצמבר 2012}}}}
 
בבחירות שנערכו באוקטובר 2012 ניצח צאווס ברוב של 54% מול מועמד האופוזיציה, [[אנריקה קפרילס רדונסקי]], וזכה לתקופת כהונה שלישית של שש שנים.{{הערה|‫{{ynet||ונצואלה בחרה: צ'אבס ימשיך לכהונה נוספת|4289495|8 באוקטובר 2012}}}}
 
== הערכת הישגיו ==
מצד אחד, המדיניות הכלכלית שלו נחשבת בעיני כלכלנים רבים למסוכנת ו[[פופוליזם|פופוליסטית]]. כתוצאה מהתבטאויותיו האנטי-[[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] ו[[הלאמה|הלאמתם]] של עסקים פרטיים וחוות, צנחה ההשקעה של [[הון]] זר במדינה. חברות רב-לאומיות עזבו את ונצואלה והמפעלים עברו לידי קואופרטיבים שמוחזקים על ידי העובדים. בשנים הראשונות שלאחר בחירתו ([[1999]]-[[2003]]) היה זינוק חסר תקדים בממדי ה[[עוני]], למרות העובדה שהכנסות המדינה מנפט גדלו פי ארבעה, בעקבות עליית מחירי ה[[נפט]] בעולם. בשנת [[2005]] חזרה רמת העוני למצב בו הייתה ב-[[1998]]{{הערה|1=[{{Cite news|url=http://www.economist.com/World/la/displayStory.cfm?story_id=5526589]|title=Mission impossible|newspaper=The Economist|language=en|access-date=2018-12-02}}}} ולאחר מכן ירדה בעשרה אחוזים.{{מקור}} אחת הסיבות לעליית ממדי העוני בשנים אלו הייתה סיוע ענק בהיקפו שהעניקה ונצואלה של צ'אווס לכמה משכנותיה ב[[דרום אמריקה]], שממשלותיהן תמכו בממשלתו של צ'אווס, כאשר היא מעבירה להן נפט בהיקפים עצומים במחיר של 20 דולר לחבית, כשליש ממחירו הריאלי של הנפט באותה התקופה. שיעור מעשי ה[[רצח]] בוונצואלה גדל פי שניים בערך מאז תחילת נשיאותו של צ'אווס.{{מקור}}
 
נשיאותו של צ'אווס הביאה לחקיקת [[חוק חינוך חינם]] שהקנה לימודים בחינם מ[[גן ילדים]] ועד האקדמיה. שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של ונצואלה עמד על 7 אחוזים {{מקור}} במשך כל אחת משנות כהונת צ'אווס. לאחר עצירת הפרטת הביטוח הלאומי, מספר מקבלי הפנסיה בונצואלהבוונצואלה גדל מ-335 אלף לכמעט שני מיליון. 30,000 [[רופא]]ים [[קובנים]] הובאו לאזורים בהם היה מחסור ברופאים מקומיים, המימון לכך הוא מ"תקציב מקביל", הנשלט ישירות על ידי צ'אווס ואין עליו בקרה של משרדי הממשלה.
התנהגותו של צ'אווס ומדיניותו ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלית]], שהביאה אותו להתנגשות עם אנשי עסקים ועם [[תעשייה|תעשיית]] ה[[נפט]], גרמה לכך שהוא עורר התנגדות עזה בקרב ה[[אליטה|אליטות]] הוותיקות בוונצואלה, והן פעלו כמה פעמים במסגרת האופוזיציה כדי לנסות ולהביא לסיום שלטונו, ובין השאר באמצעות ניסיון הפיכה כושל, שנתמך על ידי איגוד המעסיקים ותחנות ה[[טלוויזיה]] הפרטיות.
 
מאז תחילת שנת [[1995]] הודיעה ונצואלה על השקעות בהיקף של לא פחות מ-36 מיליארד דולר במדינות [[אמריקה הלטינית]]. בקיץ [[2006]] הצטרפה ונצואלה לגוש הסחר הדרום-אמריקאי [[מרקוסור]], הכולל את [[ברזיל]], [[ארגנטינה]], [[אורוגוואי]] ו[[פרגוואי]]. למרות הביקורת של האליטות הכלכליות, מתחילת שנת [[2007]] ועד אוגוסט אותה שנה, הבורסה הונצואליתהוונצואלית זינקה ב-21 אחוזים, הרבה יותר מהבורסות האמריקאיות, הבריטיות והיפניות למשל.{{מקור}}
פרנסיסקו רודריגס, מי שהיה הכלכלן הראשי של האספה הלאומית של ונצואלה, טען כי מדדי ה[[בריאות]] והפיתוח האנושי בימי צ'אווס לא השתפרו אלא כי הסטטיסטיקה הרשמית מצביעה על התרחבות פערי ההכנסה, עלייה בשיעור התינוקות המצויים במצב של [[תת-משקל]] ובשיעור הבתים שאין בהם מים זורמים. הוא טען כי החלק הממוצע בתקציב המדינה המוקדש לבריאות, [[חינוך]] ו[[שיכון]] נותר כשהיה. הארגון הבינלאומי "המכון למחקר כלכלה ומדיניות" טען, כי הנתונים שהציג רודריגס עוותו: ה[[כלכלה]] צמחה ב-87 אחוזים ב-5 שנים, ההוצאה הריאלית על [[רווחה]] צמחה ב-300 אחוזים, פערי ההכנסה ירדו מ-48.7 ל-42 על פי [[מדד ג'יני]], ושיעור העוני ירד מ-55 אחוזים ל-27 אחוזים.{{הערה|1=[{{קישור כללי|כתובת=http://www.cepr.net/index.php/press-releases/press-releases/cepr-paper-responds-to-foreign-affairs-on-venezuela/]|כותרת=CEPR Paper Responds to Foreign Affairs on Venezuela {{!}} Press Releases | CEPR|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-12-02|אתר=www.cepr.net|הכותב=Dan Beeton}}}}
{| class="wikitable" border="1"
!אינדיקטור{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/news/datablog/2012/oct/04/venezuela-hugo-chavez-election-data#_ How has Venezuela changed since Hugo Chavez took power]|שמאל=כן}}
! 1999 (מינוי לנשיאות)
! 2009
|קצב גידול האוכלוסייה
| 1.9%
|
|
| 1.5%
|
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש בדולרים
| 4,105
|
|
|10,810
|
|-
| אבטלה (אחוז מכח העבודה)
| 14.5
| 13
|
|-
| עוני קיצוני - % מכלל משקי הבית
| 19.3
| 8.5
|
|-
| הכנסות מנפט (מיליארדי דולרים)
| 14.4
בתחום התזונה מופעל Misión Mercal במסגרתו הוקמה [[חברה ממשלתית]] (Mercados de Alimentos, C.A. (MERCAL המשווקת מוצרי מזון ומצרכי יסוד במחירים מסובסדים ב-16,600 נקודות מכירה (מחנויות קטנות ועד לסופרמרקטים) בנוסף ל-6,000 [[בית תמחוי|בתי תמחוי]]. בשנת 2006 נהנו מעל 11 מיליון תושבים ממוצרי Mercal באופן קבוע.
 
בתחום הבריאות מופעלת משימת "בתוך השכונה" (Mission Barrio Adentro) למתן טיפול רפואי, רפואת שיניים ופעילות ספורטיבית באזורי מצוקה. הוקמו אלפי מרפאות במבנים בני שתי קומות בשכונות ובכפרים. מטרת התוכנית לספק שרות רפואי לכלל האוכלוסייה. בסקר שנערך ב[[קראקס]] בשנת 2008 דיווחו 98% מהנשאלים שאין להם קושי לקבל טיפול רפואי לעומת 88% שדיוחו שהתקשו לקבל שירות לפני הפעלת התוכנית.{{הערה|Carlos H. Alvaradoa, María E. Martínez, Sarai Vivas-Martínez, Nuramy J. Gutiérrez, Wolfram Metzger (2008), "Social Change and Health Policy in Venezuela", ''Social Medicine'', Volume 3, Number 2|שמאל=כן}} [[תמותת תינוקות|תמותת התינוקות]] ירדה מ-21 לכל 1000 תינוקות בשנת 1998 ל-13 מכל 1,000 תינוקות בשנת 2007.
 
== יחסו לישראל וליהודים ==
[[מרכז שמעון ויזנטל]] האשים אותו בהתבטאויות אנטישמיות עקב נאום שנשא ב[[חג המולד]] ובו התייחס ל"מיעוטים שהם צאצאי אלה שצלבו את [[ישו]], צאצאי אלו שבעטו את בוליבר" ול"אלה שגרפו את כל העושר".
 
בסופו של דבר קיים צ'אווס פגישת פיוס עם [[יהדות ונצואלה|הקהילה היהודית בארצו]], שהצהירו כי אינם חושבים שצ'אווס אנטישמי, אך ביקשו ממנו להילחם בהתבטאויות אנטישמיות שמופיעות בתקשורת הממלכתית ובארגונים הממשלתיים.{{הערה|‫{{וואלה!|רויטרס|נשיא ונצואלה התפייס עם הקהילה היהודית|851973|1 בפברואר 2006}}}} בהזדמנות אחרת ניסה לבקר ב[[בית כנסת]] של [[חב"ד]] אך בית הכנסת סירב בגלל התבטאותיו האנטישמיות, לטענתם.{{הערה|1=[{{קישור כללי|כתובת=http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-123940-00.html?tag=14-40-56]|כותרת=News1 {{!}} צ'אבז ביקש לבקר בבית-כנסת ונדחה|תאריך_וידוא=2018-12-02|אתר=www.nfc.co.il}}}}
 
צ'אווס הביע את התנגדותו למדיניות [[ישראל]] ביחס לפלסטינים במספר רב של נאומים והתבטאויות.{{הערה|‫{{mako|חדשות 2|צ'אבז: "ישראל עושה שואה לפלסטינים"|faf53f8e24b8231017|news-military/israel|21 בספטמבר 2011}}{{ש}}‫{{נענע10|AP|צ'אבס: "ישראל היא זרוע רצחנית של האימפריה היאנקית"|680599|26 בנובמבר 2009||news}}}} צ'אווס הכיר ב[[חמאס]] כנציגו הנבחר של העם הפלסטיני, אחרי שהוא זכה ברוב בבחירות ל[[המועצה המחוקקת הפלסטינית|מועצה המחוקקת הפלסטיניות]],{{מקור}} והזמין את ראשיו לביקור בארצו. במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]], בינואר [[2009]], הגדיר צ'אווס את הפעולה כ"רצח עם" וכ"שואה" וגירש מארצו את כל סגל שגרירות ישראל.{{הערה|{{ynet||צ'אבס: המצב בעזה "שואה"; שגריר ישראל גורש|3651781|6 בינואר 2009}}}}
 
==ראו גם==