התבגרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כתבתי פתיחה קצרה לחלק שעוסק במשבר גיל ההתבגרות והוספתי שני מקורות שמפנים למאמרים מרכזיים על גיל ההתבגרות. הוספת מקור, הרחבה
עיצוב הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 11:
 
מקובל לחלק את תקופת ההתבגרות לתת-תקופות{{הערה|שם=אפטר2010}}:
* גילאי טרום-ההתבגרות: מגיל 11 עד 13
* גילאי ההתבגרות: מגיל 13 עד 16
* גילאי ההתבגרות המאוחרת: מגיל 16 עד 18
 
==שינויים המתרחשים בתקופת ההתבגרות==
[[קובץ:Teens_sharing_a_song.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בני נוער]]
תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של [[שליטה עצמית]] של אדם על [[התנהגות]]ו, ובמידה רבה על [[חשיבה|מחשבות]]יו ו[[רגש]]ותיו{{הערה|Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association|שם=ויסותעצמי}}. בהתאם לכך, במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], שינויים [[קוגניציה|קוגניטיביים]], [[רגש]]ייםרגשיים ו[[חברתי]]ים המשפיעים אלה על אלה.
 
המתבגרים מפתחים מודעות גבוהה יותר למראה החיצוני שלהם ומראים עיסוק גובר ב[[קוד לבוש|קוד הלבוש]] ובצורות אחרות של ביטוי עצמי{{הערה|שם=Litner2003}}.
שורה 29:
במהלך גיל ההתבגרות חלים שינויים במבנה ה[[מוח]]. שינויים אלו משקפים התמקצעות גבוהה יותר של המרכזים המוחיים, המובילה לעלייה ביעילות תפקודם{{הערה|שם=מוניץ2016|מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.}}.
 
בתקופה זו המערך הסינפטי [[האונה המצחית|באונות המצחיות]] עובר "גיזום", המוביל לירידה בהתעבות ה[[סינפסה|סינפסות]]. תהליך זה מחדד את תפקודי [[רקמת תאים|הרקמה]] המוחית במרכזים במוח ומשפר את התפקוד של המעגלים הסינפטיים{{הערה|שם=מוניץ2016}}.
בעוד ש[[החומר הלבן]] עובר התעבות הדרגתית ושווה בין כל אזורי המוח, התפתחות [[החומר האפור]] משתנה מאזור לאזור. כתוצאה מכך יש אזורים שבהם החומר האפור יתעבה עקב גידול במספר הסינפסות ויש אזורים שבהם החומר האפור יירד בעוביו עקב הגיזום בסינפסות{{הערה|שם=מוניץ2016}}.
 
שורה 38:
====צמיחה לגובה====
בתקופת ההתבגרות ישנה צמיחה לגובה, אשר לרוב מלווה בעלייה במשקל{{הערה|שם=Litner2003}}.
בנים גובהים במשך זמן רב יותר, אך הצמיחה שלהם מתחילה מאוחר מזו של הבנות. בנות גובהות בקצב מהיר עד גיל 13{{הערה|1=[http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/g-height-age-5-19.pdf WHO Growth Reference, 2007]}}, ובנים – עד גיל 15{{הערה|1=[http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/b-height-age-5-19.pdf WHO Child Growth standards, 2006]}}. הצמיחה המואצת מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף, דבר העלול להוביל לבעיות ב[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]], במיוחד בקרב נערות שקצב התפתחותן הגופנית מהיר מהממוצע. כאשר נערה מקבלת את המחזור החודשי, קצב הצמיחה שלה נעשה איטי יותר, ותוך שנתיים-שלוש היא מגיעה לגובהה המרבי. אחרי קבלת המחזור החודשי, הנערות מתפתחות מבחינה גופנית. ה[[שד (איבר)|שדיים]] שלהן גדלים ו[[שער הערווה]] צומח, מסתלסל ומתכהה.
 
===שינויים חברתיים===
שורה 51:
[[קובץ:A big smile from Mauretania.jpg|ממוזער|250px|נערה בגיל ההתבגרות]]
 
בעבר אדם נחשב בוגר עם הבשלת [[מערכת הרבייה]] שלו, אך כיום נתפסת ההתבגרות כמורכבת יותר.
למעשה, לתחילתה של תקופת ההתבגרות ולסופה ישנן הגדרות רבות. על פי התפיסה הביו-פסיכו-חברתית [[גיל]] ההתחלה של תקופת ההתבגרות מוגדר על ידי ה[[ביולוגיה]] ואילו את גיל הסיום מגדירה הבחינה [[חברה (סוציולוגיה)|החברתית]]{{הערה|שם=אפטר2010}}.
 
אין מקום להכללה בקביעת גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות, משום שכל נערה או נער מתחילים תקופה זו בהתאם למהפך [[הורמון|ההורמונלי]] המיוחד להם{{הערה|שם=אפטר2010}}.
בנוסף, הגיל שבו המתבגר מגיע לעצמאות כלכלית, חברתית, תפקודית ומשפחתית משתנה בין חברות שונות{{הערה|שם=אפטר2010}}.
 
בהתאם לכך, קיימים הבדלים [[תרבות]]יים בהגדרת נקודות הכניסה להתבגרות והיציאה ממנה. כך, למשל, ישנם [[שבט (קבוצה)|שבטים]] בהם נהוגים "[[טקס מעבר|טקסי מעבר]]" שמטרתם להבדיל בצורה חדה מילדות לבגרות, ואילו בחלק מ[[מדינות ארצות הברית]] מותרות התנהגויות הנחשבות בוגרות, כגון שתיית [[משקה חריף|אלכוהול]], רק מגיל 21.
בחברה הישראלית, חובת [[שירות בצה"ל|השירות הצבאי]] מגדירה את תחילת שלב הסיום של גיל ההתבגרות בעיני החברה ועל פי רוב גם בעיני המתבגר{{הערה|שם=אפטר2010}}{{הערה|שם=מנור2012}}.
 
בהשוואה לעבר, ההתבגרות כיום ארוכה יותר, ומתחילה מוקדם יותר. הסיבות לתופעה זו מגוונות, ובהן שיפור בתנאי והרגלי ה[[תזונה]] וריבוי ה[[מיומנות|מיומנויות]] וה[[ידע]] שהחברה מצפה מאדם לרכוש בטרם ייחשב בוגר.
שורה 65:
[[קובץ:Taunting 0001.jpg|ממוזער|250px|בגיל ההתבגרות גוברת חשיבות קבוצת השווים]]
 
תקופת גיל ההתבגרות מלווה בהתגברות של סערות ומתחים פנימיים כולל גם עליה דרמטית בשיעור הדיכאון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jeffrey Jensen Arnett|שם=Adolescent storm and stress, reconsidered.|כתב עת=American Psychologist|כרך=54|עמ=317–326|שנת הוצאה=1999|doi=10.1037//0003-066x.54.5.317|קישור=http://psycnet.apa.org/doiLanding?doi=10.1037/0003-066X.54.5.317}}</ref>. ההערכה היא שכ- 10שכ־10% מבני הנוער (12-1712–17) יסבלו מאפיזודות של דיכאון ורבים מהם אף יהרהרו באפשרות לשים קץ לחייהם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Peeter Värnik, Peeter Värnik|שם=Suicide in the World|כתב עת=International Journal of Environmental Research and Public Health|כרך=9|עמ=760–771|שנת הוצאה=2012/3|doi=10.3390/ijerph9030760|קישור=https://www.mdpi.com/1660-4601/9/3/760}}</ref>. בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין ב[[דחק|מתחים]] ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: המתבגר עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעיתים שיש [[משמעות]] לחייו ולעיתים לחוש כלפיהם [[ניכור]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
 
סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית, ועשויים להיחלש או להיעלם עם תום תקופת ההתבגרות, הם למשל:
* חיפוש פעיל אחר [[זהות מינית]]
* תחושה ש[[הורים|הוריו]] ומשפחתו של המתבגר אינם מבינים אותו ואינם קשובים לצרכיו
* נטייה למרד בסמכויות, בפרט סמכות ההורים ו[[בית ספר|בתי הספר]]
* נטייה להפכפכות רגשית
* התנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים
* תחושת [[ריקנות]]
* תחושת [[ניכור]]
* חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול הפרט מסביבתו
* צורך מוגבר בפרטיות, ואף התבודדות
* התחברות לקבוצות המסומנות חברתית כמרדניות
 
מעשי [[אובדנות]] נפוצים בגיל ההתבגרות יותר מבכל טווח גילאים אחר.
 
"משבר גיל ההתבגרות", המאופיין בסממנים אלו, מקושר לרוב לתרבות המערבית, בעוד בחברות מסורתיות סממנים אלו מופיעים בעוצמה נמוכה יחסית, או שאינם מופיעים כלל. יש הטוענים כי לטקסי מעבר בחברה השבטית יש השפעה חיובית על הפרט המתבגר, ושלילתם מן המתבגרים במערב גוררת הגברה בעוצמת סממני ההתנהגות האופייניים.
שורה 92:
 
==ראו גם==
* [[מרד והפרעות התנהגות בגיל ההתבגרות]]
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Adolescence|שם ויקישיתוף=התבגרות|ויקיציטוט=התבגרות|ויקימילון=גיל ההתבגרות}}
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/ גיל ההתבגרות, באתר "בטיפולנט"]
* {{מטח||להתבגר בגוף ובנפש|5551}}
* {{מטח||בסבך הרגשות|4700}}
* {{מטח||פוריות|5059}}
* {{מטח||הורמונים בתקופת ההתבגרות|5060}}
* {{מטח||הורות, סמכות ומתבגרים|8548}}
* {{מטח||טקסי התבגרות בתרבויות שונות|5061}}
* {{מטח||סימני זוויג משניים|5058}}{{כלכליסט|דיאנה בחור-ניר|הילדים של צוקרברג|3457881|23 בדצמבר 2010}}
* {{פסיכולוגיה עברית|עדי פרידמן|מגדר ופסיכולוגיה|2543|27 בדצמבר 2010}}
* {{פסיכולוגיה עברית|אלה בר|עוף גוזל, אך אל תגביה טוס כמו איקרוס|2583|15 באפריל 2011}}
* {{כלכליסט|אורן הוברמן|מתי זה מאוחר מדי?|3566646|29 במרץ 2012}}
* {{גלובס|ליאור יניב|העולם שייך לצעירים? מפלס האושר רק עולה עם הגיל|1000810847|6 בינואר 2013}}
* {{הארץ|נעמי דרום, ירדן סקופ|סקס, שקרים ו-וואטסאפ: המיניות החדשה של המתבגר הישראלי|1.2287034|3 באפריל 2014}}
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|עזבי אותי באמא שלך|3650496|22 בינואר 2015}}
* {{הארץ|דורון חלוץ|יומנוער 2015 {{!}} סלפי, סנאפצ'ט, וטיילור סוויפט: מה עושים בני הנוער|1.2668184|24 ביוני 2015}}
* {{הארץ|עמוס פריבס|ותודה ל"הנוקמים": כך גדלנו להיות דור של אינפנטילים|1.6173405|13 ביוני 2018}}
* [http://www.ted.com/talks/sarah_jayne_blakemore_the_mysterious_workings_of_the_adolescent_brain.html Sarah-Jayne Blakemore: The mysterious workings of the adolescent brain], הרצאה מאתר TED על התפתחות [[המוח בגיל ההתבגרות]] {{וידאו}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=PzyXGUCngoU&index=20&list=PL8dPuuaLjXtOPRKzVLY0jJY-uHOH9KVU6 Adolescence: Crash Course Psychology #20] – סרטון הסבר על התבגרות והתפתחות לאורך החיים מתוך [https://www.youtube.com/user/crashcourse CrashCourse] {{באנגלית}} {{סרטונים}}
 
==הערות שוליים==