פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 312 בתים, לפני 7 חודשים
{{בעבודה}}
'''עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד''' - הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] [[עברית|עברי]] שמקורו ב[[חלומות פרעה|חלום פרעה]] ב[[בראשית|ספר בראשית,]] ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.<ref name=":1">[[האקדמיה ללשון העברית]], מטבע לשון בכל יום, [http://hebrew-academy.org.il/2015/11/01/%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%93 עלה בקנה אחד]. </ref> קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן ה[[דגנים]] והגמאים את העלים והפרחים. שיבולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.<ref>[[אברהם אבן-שושן|אברהם אבן שושן]], [[מילון אבן-שושן|'''המילון החדש''']], [[קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי)|קרית ספר]], תשכ"ט</ref>
 
הניב נמצא בשימוש פעיל של דוברי השפה העברית לתקופותיה, ועד היום.
[[רש"י]] מפרש "בקנה אחד"- טואיד"ל בלע"ז [גבעול],<ref>[[s:מ"ג_בראשית_מא_ה|בראשית, מא, ה]] - [[ויקיטקסט]]</ref> משמע, שבע השיבולים הבריאות והטובות עלו מגבעול אחד.
 
[[יעקב בן אשר|בעל הטורים]] מקשר את הקנה לקני [[המנורה]] שמפיצים אור. על כן השיבולים הבריאות עלו בקנה אחד, ואילו בשדופות לא נאמר: קנה אחד. "שהשובע הוא אור לעולם, ולכך ראה בטובות בקנה אחד ובשדופות לא ראה בקנה אחד"<ref name=":0">[http://mobile.tora.ws/html/1-40.html בראשית, פרק מא], ובלכתך בדרך (לימוד יומי אוטומטי)</ref>
 
[[מלבי"ם|מלבים]] מסביר את הופעת "בקנה אחד" בשיבולים הטובות בדרך זו: "לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה, ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם", שנות השובע הגיעו ברצף, מה שאין כן בשנות הרעב. הסבר נוסף לקנה האחד, לדעתו, טמון בבריאותן של השיבולים היפות; קנה אחד יצמיח שבע שבולים טובות.<ref name=":0" />
 
"תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע".<ref name=":1" /> כל הפירושים הללו מניחים בבסיס דבריהם, ששיבולים העולות מקנה אחד הן דומות, תואמות.
 
== שימושי הביטוי בשפה ==