אוטוג'ירו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אוויר\2 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
[[
[[
'''אוטוג'ירו''' ('''Autogyro''', וידוע אף בשמות: gyroplane, gyrocopter, rotaplane) הוא [[כלי טיס]] העושה שימוש בכנף סובבת אשר נעה ב[[אוטורוטציה]], ללא הנעת מנוע, לצורך [[עילוי (כוח)|עילוי]], ובמדחף אחורי, המונע בדומה למטוס עם כנף קבועה, כדי ליצור [[דחף (כוח)|דחף]]. בעוד בצורתו החיצונית האוטוג'ירו מזכיר [[מסוק]], הכנף הסובבת של כלי טיס זה נעה אך ורק כאשר קיימת זרימת אוויר דרך להבי הרוטור (הכנף
כלי טיס זה הומצא על ידי [[חואן דה לה סיירבה]] במטרה ליצור כלי טיס היכול לטוס בבטיחות במהירויות נמוכות. האוטוג'ירו ביצע [[טיסת בכורה]] ב-9 בינואר 1923 ב[[מדריד]]. האוטוג'ירו הראשון היה מצויד במסחב קדמי, הסוחב את כלי הטיס, בדומה לרוב מטוסי מדחף בעלי כנף קבועה. דגמים מאוחרים יותר של האוטוג'ירו הם בעלי מדחף אחורי, הדוחף את כלי הטיס קדימה. השם Autogiro היה [[סימן מסחר]] בבעלות חברתו של ממציא כלי הטיס, Cierva Autogiro Company.
==דרך פעולה==
אוטוג'ירו מאופיין ברוטור שאינו מחובר למנוע. המרכיב האנכי של התגובה ה[[אווירודינמיקה|אווירודינמית]] הכוללת של הרוטור מעניקה עילוי לכלי הטיס ומאפשרת את מעופו של האוטוג'ירו. המדחף המחובר למנוע מעניק את הדחף קדימה, ניתן למקם מדחף זה בחזית כמסחב מושך, או באחורי כלי הטיס כמדחף דוחף.
בעוד שרוטור המסוק מחובר למנוע ובהנעת אקטיבית של כנפי המדחף העליון באוויר, אוויר כלפי מטה, באוטוג'ירו נוצר עילוי בשל זרימת האוויר מעל ומתחת לרוטור. כנפי הרוטור מסתובבות באופן חופשי ב[[מסוק#אוטורוטציה|אוטורוטציה]]. זרימת האוויר מעל הרוטור בעלת לחץ נמוך משל לחץ האוויר שמתחת לרוטור, מה שיוצר "דחיפה" מעלה ובמילים אחרות - עילוי.
==אמצעי ניהוג==
שורה 21:
את הדגם השישי של האוטוג'ירו בנה דה לה סיירבה בסיוע של זרוע האוויר של צבא ספרד, זאת לאחר שכילה את משאביו בבניית חמשת הדגמים הראשונים. הדגם השישי (C6) טס לראשונה בפברואר 1925, כולל טיסה של 10.5 ק"מ אותם גמא ב-8 דקות, הישג משמעותי לכל מטוס מדחף באותה עת. זמן קצר לאחר פיתוח C6 קיבל דה לה סיירבה את הצעתו של התעשיין הסקוטי ג'יימס ג. ויר להקים את חברת אוטוג'ירו סיירבה (Cierva Autogiro Company) באנגליה, זאת לאחר שהדגים את יכולות כלי הטיס בפני שר התעופה הבריטי. בכך הפכה בריטניה למרכז העולמי לפיתוח האוטוג'ירו.
התרסקות אוטוג'ירו בפברואר 1927 בגלל כשל באחד מכנפי המדחף העילי, הוביל לשיפורים נוספים במבנה המדחף העילי ולפיתוחו של דגם שמיני (C8). ב-18 בספטמבר 1928 חצה הדגם השמיני של האוטוג'ירו
==קישורים חיצוניים==
| |||