עבד א-רחמן עזאם – הבדלי גרסאות

==בהיסטוריה==

עזאם התנגד ל[[החלטת החלוקה]] של [[האו"ם]] שהביאה להקמת [[מדינת ישראל]], וכן לאפשרות הקמת [[מדינה דו-לאומית]].{{הערה|{{הארץ|סלמאן מצאלחה|תש"ח בעיניים ערביות|1.3918585|9 במרץ 2017}}}} לדבריו, הסיבה לסירוב הייתה שאין קשר בין היהודים לבין ארץ ישראל: "הערבים מתעבים את עצם נוכחותם של היהודים בארץ ישראל. לדעת הערבים, היהודים הם אורגניזם זר אשר הגיע לכאן ללא הסכמתם, אורגניזם אשר מסרב להתבולל באורח החיים הערבי. זו בעיה".{{הערה|יובל ארנון-אוחנה, קו החריש והאש: מאה וחמישים שנות סכסוך על ארץ ישראל 1860–2010, נתניה, 2013, עמ' 157.}}

 

הוא ידוע כיום בזכות הדברים המיוחסים לו, המתייחסים לפלישת צבאות ערב למדינת ישראל ב[[מלחמת העצמאות]] ולפיהם, "מלחמה זו תהיה מלחמת השמד וטבח עצום, שיזכירוה כמו הטבח שערכו ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]] ואת [[מסעות הצלב]]".{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1948%2F02%2F16&id=Ar00202&sk=C49BE8B7 תוכניות הערבים לכיבוש הארץ], [[הצופה]], 16 בפברואר 1948, עמ' 2}}

 

ב-8 ביוני [[1951]], כתב חביב עיסא ביומון הלבנוני הניו-יורקי "אל-הודא", על הבטחתו של עזאם לערבים בכלל ועצתו לפלסטינים בפרט: "המזכיר הכללי של הליגה הערבית, עזאם פאשא, הבטיח לעמים הערביים שכיבוש ארץ ישראל ותל אביב יהיה פשוט כטיול צבאי... הוא הטעים כי הם עומדים כבר על הגבולות וכי כל המיליונים שהוציאו היהודים על קרקעות ופיתוח כלכלי יהיו ביזה קלה, כי עניין פשוט יהיה זה לזרוק את היהודים לים התיכון... עצת אחים ניתנה לערביי פלסטין לעזוב את אדמתם, בתיהם ורכושם ולשבת ישיבת-ארעי במדינות-אחיות שכנות, לבל יבואו תותחי הצבאות הערביים הפולשים ויקצרו בהם קציר".{{הערה|[[שמואל כץ (חבר הכנסת)|שמואל כץ]], '''אדמת מריבה''', פרק 2: פליטים, עמ' 28-27.}}