מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

 

במהלך עבודתה של [[ועדת אונסקו"פ]] ב-1947, החרים אותה הוועד הערבי העליון, אולם עלמי, יחד עם ססיל חוראני, מזכיר "המשרד הערבי" בוושינגטון, הגישו לה "באופן עצמאי" תזכיר שהציג את העמדה הערבית.{{הערה|בני מוריס, '''קורבנות''', פרק חמישי, עמ' 177.}} עם פרסום דוחות הוועדה, אמר עלמי שערביי ארץ ישראל יתקוממו הן נגד דוח הרוב והן נגד דוח המיעוט.{{הערה|בני מוריס, '''1948''', פרק 2, עמ' 67.}}

 

לאחר [[מלחמת העצמאות]] ([[הנכבה]]), הקים את "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", שהקימה חווה חקלאית ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] ממזרח ל[[יריחו]], חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי".{{הערה|{{PalPost||Shock troops of Mercy|1950/01/13|00505}}}} בחווה התגוררו נערים פלסטינים שגדלו פרות, והיא מומנה מתרומות, בין השאר של [[אוקספם]] ו[[קרן פורד]]{{הערה|1=Maggie Black, [http://books.google.co.il/books?id=jDBG8p_Cr0QC&pg=PA53 A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years], page 53}} והמלך עבדאללה הקצה לה 20,000 דונם. החווה שגשגה בין 1951 ל-1955, נחפרו בה בארות, נבנו תעלות והיא העלתה יבולים חקלאיים, עבדו בה והתפרנסו ממנה פליטים פלסטינים. לצידה הוקמו בריכת שחיה, מרפאה, בית ספר ופנימיה למאות יתומים.