ויקיפדיה

מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏תולדות חייו: ביקר בדמשק
שורה 6:
מוסא אל-עלמי נולד ב-1897 למשפחה אריסטוקרטית ירושלמית ועשירה. אביו, [[פיידי אל-עלמי]], היה ראש [[עיריית ירושלים]] בסוף תקופת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ([[1909]]–[[1906]]) וייצג את מחוז ([[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]]) [[ירושלים]] בפרלמנט העות'מאני בין השנים [[1914]]–[[1918]].
 
אל-עלמי התוודע לנושא הלאומיות הפלסטינית בהיותו בדמשק בשנים 1917–1918 אליה עבר בעקבות שנת הבצורת הקשה בארץ ישראל. הוא נסע ל[[אנגליה]] שם סיים ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] לימודי [[משפטים]],.{{הערה|{{PalBull||Acting appointments|1928/04/17|00300}}}} הוא חזר לארץ ישראל והחלוב-1924 החל לעבוד בתחום במחלקה המשפטית של ממשלת המנדט.{{הערה|{{PalBull||Actingשם=גלבר appointments608|1928/04/17|00300}}[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה''', עמ' 608.}} לפרקים הוא כיהן במחליפו של הפרקליט הראשי.{{הערה|{{PalPost||Appointments|1935/04/23|00208}}}}
 
בשנת 19321931 מונה למזכיר האישילעוזרו של [[הנציב העליון]] הבריטי בארץ ישראל, [[ארתור ווקופ]], וב-1933 מונה למזכירו לענייני ערבים.{{הערה|שם=גלבר 608}} בתפקיד זה ניסה לקדם את הנושאים הנוגעים לזכויות הפוליטיות של ערביי הארץ. במשפט נאשמי [[רצח ארלוזורוב]] היה מוסא עלמי עוזרו של התובע הראשי [[הארי הרברט טראסטד]].{{הערה|{{PalPost||Stavsky appeal today|1934/07/16|00507}}}} עלמי היה תובע כללי במערכת המשפט של ממשלת המנדט ועזב את משרתו בזמן [[המרד הערבי הגדול]] כדי להתמסר לעבודת עורך-דין ועסקנות פוליטית ציבורית.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220|יעקב שמעוני, '''ערבי ארץ-ישראל''', פרק 11: המשפחות החשובות, עמ' 220-219.}}
 
בשנות ה-30 תמך עלמי בתוכנית קנטוניזציה ב"פיקוח השלטון המנדטורי". על פי תוכניתו, הקנטון היהודי היה אמור להשתרע ברצועת החוף שבין [[תל אביב]] ו[[עתלית]], אליו יוכלו היהודים להביא "כמה מהגרים שירצו, ולחוקק שם כל חקיקה שימצאו לנכון".{{הערה|[[בני מוריס]], '''מדינה אחת, שתי מדינות''', פרק 2, עמ' 71.}}
שורה 16:
בסוף יוני 1936, בזמן [[המרד הערבי הגדול]], הופעל לחץ מצד החוגים הקיצוניים להצטרפות פקידי הממשלה לשביתה הכללית. במקום לשבות, הגישו הבכירים שביניהם תזכיר לממשלה, שהוכן על ידי עלמי, שבו הביעו את תסכולם של הערבים מהמצב, קבעו שהפתרון היחיד הוא הפסקת ההגירה היהודית והביעו את הזדהותם עם מטרות השביתה. עלמי טרח על הכנת התזכיר רק לאחר שהנציב העליון [[ארתור ווקופ]] הביע את הסכמתו לקבל אותו. משרד המושבות והנציב העליון הבליגו על עצם הגשת התזכיר בשל "ניסוחו המתון".{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]''', עמ' 205-204.}}
 
ב-1937 התפטר עלמי היהמהשירות מקורבהממשלתי לחאגוהצטרף אל המופתי חאג' [[אמין אל-חוסייני]] ב[[ביירות]].{{הערה|שם=גלבר 608}} הוא היה מקורב אליו ולחוגים הקשורים בו. הוא היה יועצו הקרוב ואף היה קרוב אליו קרבה משפחתית: הוא היה גיסו של [[ג'מאל אל-חוסייני]], בן דודו של המופתי. היו לו קשרי חיתון גם עם משפחת אל-ג'עברי, אחת המשפחות החשובות בסוריה. עם דיכוי המהומות, ברח מהארץ וישב עם המופתי ואנשיו בסוריה.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220}} ב-1937 נשלח על ידי אמין אל-חוסייני לברלין, לפגישה עם [[אדולף היטלר]], אולם שליחותו נכשלה ופגישה כזו לא התקיימה.{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 409, הערה 17.}} בשנים 1938–1939 ישב בלונדון ועסק בהכנות ל[[ועידת השולחן העגול]]. בוועידה עצמה שימש נציגו האישי של המופתי. לאחר מכן עבר ל[[עיראק]] ולאחר כישלון [[מרד רשיד עאלי]] נשאר לשבת שם עד שובו לארץ בסוף 1941. במשך 3 שנים מאז ששב, התרחק מעניינים פוליטיים.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220}} ב-1942 היה עלמי בין נושאי ארונו של [[ג'ורג' אנטוניוס]].{{הערה|תום שגב, '''ימי הכלניות''', עמ' 380.}} בסתיו 1944, כאשר העסקנים הפלסטינים לא הצליחו להסכים ביניהם על הרכבת משלחת לוועידה המכינה של האחדות הערבית, הם נאלצו לשגר נציג יחיד, "בלתי מפלגתי" – מוסא אל-עלמי.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220}}
 
בשנת [[1945]] התמנה עלמי לחבר [[הוועד הערבי העליון]], כ"בלתי מפלגתי". הוא נתמנה למזכיר הוועד ומונה כראש מחלקת ההסברה של הארגון ומאוחר יותר גם כנציג הרשמי של ה[[פלסטינים]] ב[[הליגה הערבית|ליגה הערבית]], אך חדל להיות הנציג הפלסטיני היחיד בה ולא השתתף בישיבות הוועד. עלמי התמסר להקמתם של משרדי התעמולה הערביים. הוא נסע רבות בין בירות ערב כדי לגייס כספים, והצליח להקים משרדים בלונדון ובוושינגטון ומשרד מרכזי בירושלים. ב-1946 הוקם בביירות המשרד הראשון בארצות ערב. בפרשת "הצלת האדמות הערביות" הסתכסך עם חוגי "קופת האומה", שעסקו גם הם באותו תחום, אז מעמדו נשמט כנציג המוסכם על כולם. הוא ירד במקצת מן הבמה הפוליטית באביב 1946 ובמיוחד מאז שמונה הוועד הערבי העליון החדש על ידי הליגה הערבית בלי שיתופו.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מוסא_אל-עלמי"