מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות חייו: תמך בהצבת הלגיון הערבי באזורים הערביים
←‏תולדות חייו: "The Lesson of Palestine"
שורה 27:
בפברואר 1948 ביקר בדמשק,{{הערה|בני מוריס, '''1948''', פרק 5, עמ' 278.}} ובסוף אותו חודש ביקרו עלמי ונכבדים פלסטינים נוספים, אצל [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]], ב[[עמאן]], וביקשו את עזרתו ואת התערבותו הצבאית בתוך ארץ ישראל.{{הערה|בני מוריס, '''הדרך לירושלים''', פרק רביעי, עמ' 126.}} עלמי תמך בהצבת [[הלגיון הערבי]] באזורים הערביים של ארץ ישראל והציע להחדיר אותם בלבוש אזרחי לפני סיום המנדט. הוא טען כי אם עבדאללה לא יעשה זאת, יעשו זאת הסורים והלבנונים.{{הערה|יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה''', פרק 1, עמ' 36.}}
 
באוקטובר 1949, לאחר תבוסת ערביי ארץ ישראל ב[[מלחמת העצמאות]] ([[הנכבה]]), פרסם עלמי מאמר בשם "The Lesson of Palestine" ("לקח פלסטין"), בכתב העת "The Middle East Journal", בו ביטא את התגובה הפלסטינית לתוצאות המלחמה, שהטילה על בריטניה את אשמת כישלונם של הערבים בארץ ישראל.{{הערה|יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה''', פרק 14, עמ' 386.}}
לאחר [[מלחמת העצמאות]] ([[הנכבה]]), הקים את "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", שהקימה חווה חקלאית ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] ממזרח ל[[יריחו]], חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי".{{הערה|{{PalPost||Shock troops of Mercy|1950/01/13|00505}}}} בחווה התגוררו נערים פלסטינים שגדלו פרות, והיא מומנה מתרומות, בין השאר של [[אוקספם]] ו[[קרן פורד]]{{הערה|1=Maggie Black, [http://books.google.co.il/books?id=jDBG8p_Cr0QC&pg=PA53 A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years], page 53}} והמלך עבדאללה הקצה לה 20,000 דונם. החווה שגשגה בין 1951 ל-1955, נחפרו בה בארות, נבנו תעלות והיא העלתה יבולים חקלאיים, עבדו בה והתפרנסו ממנה פליטים פלסטינים. לצידה הוקמו בריכת שחיה, מרפאה, בית ספר ופנימיה למאות יתומים.
 
לאחר [[מלחמת העצמאות]] ([[הנכבה]]),מכן הקים את "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", שהקימה חווה חקלאית ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] ממזרח ל[[יריחו]], חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי".{{הערה|{{PalPost||Shock troops of Mercy|1950/01/13|00505}}}} בחווה התגוררו נערים פלסטינים שגדלו פרות, והיא מומנה מתרומות, בין השאר של [[אוקספם]] ו[[קרן פורד]]{{הערה|1=Maggie Black, [http://books.google.co.il/books?id=jDBG8p_Cr0QC&pg=PA53 A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years], page 53}} והמלך עבדאללה הקצה לה 20,000 דונם. החווה שגשגה בין 1951 ל-1955, נחפרו בה בארות, נבנו תעלות והיא העלתה יבולים חקלאיים, עבדו בה והתפרנסו ממנה פליטים פלסטינים. לצידה הוקמו בריכת שחיה, מרפאה, בית ספר ופנימיה למאות יתומים.
בדצמבר 1954 נודע למודיעין הירדני כי אמין אל-חוסייני מתכנן להתנקש בחייו של עלמי.{{הערה|[[בני מוריס]], '''מלחמות הגבול של ישראל, 1949־1956''', פרק שני, עמ' 76.}}
בתקופה זו שיקום פליטים נחשב לבגידה ברעיון של שימור זכות השיבה וקיבוע מצב הפליטות וקריאות החלו להיקרא נגד מוסא עלמי והוא הוצג כבוגד. בעקבות ההסתה כנגד החווה וכנגד פועלו של מוסא עלמי פלשו לחווה פורעים והרסו ושרפו את החווה שהיוותה מודל לפעולות שיקום הפליטים.