שירות בתי הסוהר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 317:
בית המעצר בחיפה פעל כבית סוהר עד ש[[כלא רמלה]] הגיע לקיבולת מלאה בשנת 1954. גם בית הסוהר ביפו נסגר בשנה זו.
 
בשנת 1959 היה השירות אחראי על שבעה מתקני כליאה: [[כלא תל מונד]], [[כלא רמלה]], [[כלא דמון]], [[כלא שטה]], [[בית סוהר נווה תרצה]], תחנת המיון ברמלה ומחנה [[מעשיהו]]{{הערה|שם=הבוקר59|{{הבוקר|י. עברון|שוחחתי ארוכות עם קדר, שנהנה מיחס מיוחד|1959/06/15|00417}}}}.
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוקמו שלושה מבני כליאה מיוחדים מחוץ לתחומי הקו הירוק: כלא שכם, כלא טול-כרם וכלא חברון, ובתוך תחומי הקו הירוק הוסב [[בית הסוהר אשמורת]] (כלא בית ליד) לכליאת אסירים ביטחוניים, וכלא הנשים הועבר לתחנת מיון האסירים שב[[כלא מעשיהו]]. בגלל הצפיפות שבבתי הסוהר הביטחוניים הוכשר בשנת 1969 גם [[בית סוהר שקמה|בית הסוהר באשקלון]] ובכלא באר שבע הוקמו מבנים נוספים שתכליתם הייתה להחזיק את האסירים הביטחוניים, באותה השנה הועברו הנשים ששהו במתקן המיון ברמלה לבית סוהר יעודי לנשים, [[בית הסוהר נווה תרצה]].