דידובה (פרוור) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטר "רוחב" מתבנית מיזמים (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Didube Markt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוק דידובה]]
'''דידוּבֶּה''' (ב[[גאורגית]]: '''დიდუბე''') אחד מה[[פרוור|פרוורים]]ים העתיקים ב[[טביליסי]] [[גאורגיה]], שהפך רק בשנות ה-70 של [[המאה ה-19]] לחלק מהעיר עצמה. הפרוור שוכן על גדת [[נהר הקורה]] מצידו הצפון-מערבי. מקור שמו הוא מהמילה "דידי דוּבֶּה" ("დიდი დუბე") שפירושה "שטח נמוך גדול" (דידי-גדול, דובה-שטח נמוך). שמו הקדום של הפרוור הוא '''צחֶניס טֶרפּי''' (ცხენის ტერფი, מילולית: "פרסת הסוס" או "עקב הסוס").
 
פלג של [[אראגווי (נהר)|נהר האראגווי]] זורם בדידובה.
 
== היסטוריה ==
הייתה דידובה, ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], בריבונות המלכה ושכן בה אחד מארמונות המלכה וכנסיית [[גיאורגי הקדוש]]. לראשונה נזכר הפרוור ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] בתקופת שלטונה של [[תמר, מלכת גאורגיה|תמר המלכה]] כאשר היא נישאה, בשנת [[1188]], ל[[דוד סוסלן]]. איזכור נוסף מאותה מאה היא החגיגה העממית שנערכה בדידובה לאחר ניצחון ה[[גאורגים]] ב[[קרב שמכור]] ([[1195]]). במאות שבאו לאחר מכן היה הפרוור בלתי מיושב.
 
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], בתקופת שלטונו של [[וחטנג השישי, הוואלי של כארתלי|וחטנג השישי]], הופיעו שוב מתיישבים בפרוור. באותה תקופה הוסט מסלולו של נחל מכפר [[אבצ'לה]] (ავჭალა) כדי שיעבור בדידובה. במאות [[המאה ה-17|ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] נחשבה דידובה, מבחינה מנהלתית, לכפר בפאתי טביליסי, ופרנסת תושבי הכפר הייתה חקלאות, ואת תוצריה היו מוכרים בשוקי טביליסי. במפה ששרטט המדען ([[זואולוג]] ו[[אורניתולוג]] - מומחה בתורת העופות) והסייר הגרמני, [[יוהאן אנטון גיולדנשטאדטי]] (Johann Anton Güldenstädt){{כ}} ([[1745]]-[[1781]]), משנת [[1772]], צויינו שרידי מצודת-דידובה.
[[תמונהקובץ:Didube_station_-_Tbilisi_Metro.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[הרכבת התחתית של טביליסי|תחנת המטרו]] דידובה ב[[הרכבת התחתית של טביליסי#קו אחמטלי-ורקתילי|קו אחמטלי-ורקתילי]] ושוק דידובה שסמוך אליו]]
בתחילת [[המאה ה-19]], זרמו בדידובה שני ערוצי נחל, האחד מגיע מכפר אבצ'לה והשני מ[[קורה (נהר)|נהר הקורה]], שנקרא "ערוץ הגן" ("ბაღის არხი"). בשנת [[1872]], חולק שטח הפרוור לשנים עקב עבודות סלילת מסילת הברזל [[טביליסי]]-[[פותי]]. עובדי המסילה השתכנו בחלק הקרוב למיסלת הברזל בדידובה ללא רשות הרשויות. אזור זה לפיכך קיבל את שמו הרוסי "נאחאלוֹדקי". ב-[[23 בדצמבר]] [[1905]] נכנס צבא [[האימפריה הרוסית]] לדידובה במטרה להכניע מורדים שהשתלטו על המקום. אף על פי שהמורדים זכו ביתרון בתחילה בכך שאיפשרו את כניסת הצבא ואז תקפו אותם מאחרו, המטירו הרוסים ארטילריה כבדה על האזור והשתלטו עליה.
 
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בדידיובה נתגלו ממצאים מ[[התקופה קדם נאוליתית|התקופה הקדם נאוליתית]], תחילת [[תקופת הברונזה]] (סוף [[האלף ה-4 לפנה"ס]]), תקופת [[תרבות קורה-אראס|קורה-אראס]] (Kura-Araxes culture) - תרבות קדם [[עבר הקווקז|עבר קווקזית]] (נמצאו בשנת [[1930]]).
 
בסוף [[המאה ה-19]] הוקם, בחצר [[כנסיית דידובה]] (დიდუბის ღვთისმშობლის ეკლესია), [[פנתאון דידובה]], שהיה ביום הקמתו הפנתאון החשוב בגאורגיה.
 
== לקריאה נוספת ==
* ת. ברידזה (1971), מיקרוטופונימיה של טביליסי העתיקה (דידובה), מספר 8, גאורגית.
* ד. כּורודזה (1955), האתרים האכיאולוגיים של טביליסי, חלק 1, גאורגית.
* ת. ברידזה ופחאקאדזה (1978), האנציקלופדיה הגאורגית סובייטית, כרך 3, עמ' 543, גאורגית.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Didube|שם ויקישיתוף=דידובה}}