פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 30 בתים, לפני 7 חודשים
←‏מקור הביטוי: השלמה בפתיח ופיסוק
 
'''עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד''' - הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] [[עברית|עברי]] שמקורו ב[[בראשית|ספר בראשית]], ב[[חלומות פרעה|חלום פרעה]] על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.<ref name=":1">[[האקדמיה ללשון העברית]], מטבע לשון בכל יום, [http://hebrew-academy.org.il/2015/11/01/%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%93 עלה בקנה אחד]. </ref>
 
קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן ה[[דגנים]] וה[[גומא|גמאים]] את העלים והפרחים. שיבולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.<ref>[[אברהם אבן-שושן|אברהם אבן שושן]], [[מילון אבן-שושן|'''המילון החדש''']], [[קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי)|קרית ספר]], תשכ"ט</ref>
[[מלבי"ם|מלבים]] מסביר את הופעת "בקנה אחד" בשיבולים הטובות בדרך זו: "לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה, ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם", שנות השובע הגיעו ברצף, מה שאין כן בשנות הרעב. הסבר נוסף לקנה האחד, לדעתו, טמון בבריאותן של השיבולים היפות; קנה אחד יצמיח שבע שבולים טובות.<ref name=":0" />
 
"תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע, העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע". מסבירה [[האקדמיה ללשון העברית]]<ref name=":1" /> כל הפירושים הללו מניחים בבסיס דבריהם, ששיבולים העולות מקנה אחד הן דומות, תואמות.
 
== שימושי הביטוי בשפה ==