שחיטה (הלכה) – הבדלי גרסאות

השחיטה מבוצעת על ידי שיסוף צווארו של בעל החיים בעודו בחיים, ב[[סכין]] חדה וחלקה מפגימות. כתוצאהכחלק מהשיסוף, נחתכתיש לחתוך את ה[[וושט]] של בעל החיים וכן [[קנה הנשימה]].

מקור [[מצווה|מצוות]] השחיטה הוא בפסוק :{{ציטוטון|וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צוויתיך, ואכלת בשעריך|{{תנ"ך|דברים|יב|כא|קצר=כן}}}} ה[[הלכה]] מייחסת חשיבות רבה להלכות השחיטה, ו[[כשרות|כשרותו]] של בשר בהמה, חיה או [[בשר עוף|עוף]] מותנה בין היתר בפעולת "שחיטה" כהלכתה.

על מנת שבשר יוגדר כ[[כשר]], חייבים להתקיים בו התנאים הבאים:

הגמראהבגמרא מלמדתנזכרים חמישה דברים הפוסלים בשחיטה. חמש הלכות אלו אינן כתובות בתורה ומקורן ב[[הלכה למשה מסיני|הלכות שנאמרו למשה במתן תורה]].

לאחר השחיטה, יש לבדוק שבעל החיים אינו [[טרפה]]. רוב הבהמות והעופות אינן טרפות, ואין צורך לבדוק את 18 סוגי הטרפות המצויות בבהמה, אפילו לכתחילה. אם נמצא יסוד סביר לפגם ([[רעותאריעותא]]), יש לבדוק את האיבר הספציפי. החריג לכלל זה הוא ה[[ריאה|ריאות]] של הבהמה (חוץ מגדי ותיש, וראו בהמשך); מנהג כל ישראל לבדוק המצאות סירכות בריאה, משום שהן [[מיעוט המצוי|שכיחות]].

*'''[[גדי]]ים ו[[תיש|תיישים]]''' - בהם כמעט ולא מצויות סירכות בריאות, ולפי כמה דעות אין צורך לבדוק עבור סירכות{{הערה|1=שפתי דעת ליורה דעה סא, סעיף קטן טו (על סעיף כה)}}.

בשנים האחרונות התברר שבמדינות דרום אמריקה בפרט, וגם במקומות אחרים נוהגים הבוקרים במקרים מסוימים של התנפחות כרס הבהמה, לדקור את הכרס (על ידי הכנסת סכין או פגיון ליד הצלע ה-13 של הבהמה) כדי להוציא ממנו אויר, לפי רוב הפוסקים דבר זה מטריף את הבהמה{{הערה|1=ראו בעניין זה בהגהת הטור בסימן מ"ח, וראו תשובת בעל הגידולי טהרה המובאת בשו"ת מלמד להועיל סימן ט}}, לכן יש צורך בבדיקת הכרס של כל בהמה ובהמה שאינולשלל טרפה. וזהדבר כיוןזה, שישמאחר [[ריעותא]]וישנה בסבירותסבירות גבוהה שהבהמה נדקרה.

בדיון שנערך ברבנות הראשית לישראל בשנת 2008 ניתנה הוראה לבודקיל'בודקי פנים' לעקוב אחרי טרפה זו, ובבד"צים שונים יש משגיחים מיוחדים שמשגיחים על כך.{{הערה|1=ראו גם http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39885}}.

לאחר שחיטת חיה או עוף (אך לא לאחר שחיטת בהמה) ישישנה מצווה על השוחט לכסות את דמםדם השחיטה בחול, כמפורש בספר [[s:ביאור:ויקרא יז#.D7.99.D7.92|ויקרא פרק י"ז, פסוקים יג-יד]]:{{ציטוט|תוכן=ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר. כי נפש כל בשר נפשו בדמו הוא ואומר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו ...|מקור={{תנ"ך|ויקרא|יז}}|מרכאות=כן}}

לכל השיטות לאחר הבדיקות, אם מסתבר שלא היה נקב מתחת לסרכא, הרי שהבשר כשר. עם זאת היות שהתעוררוולעיתים התעוררו שאלות, והיה צורך בבדיקת הריאות, ההחלטה על כשרות הבשר לא התקבלה באופן "חלק" [ביידיש - '''גלאט'''] ולכן לא יוגדר הבשר כגלאט. בשר גלאט הוא רק כזה שבעת השחיטה לא נמצאו סירכות בריאה, ולא התעוררה על כשרותו כל שאלה.

כיום אנשים רבים משתמשים בהשאלה במונח גלאט, לתאר מוצר המיוצר בכשרות תוך הקפדה גבוהה במיוחד (כשר למהדרין), ועל כן ניתן לראות תגיות גלאט גם על עופות{{הערה|1=ראו תמונה למעלה}}, שלא שייכות בהם סירכות. בעופות אלו בוודאי נבדק צומת הגידין, ועל כן הם כשרים למהדרין, אך לא שייך להגדירם חלק. כמו כן ישנם שלטי גלאט מעל מסעדות חלביות שכשרותם מהודרת, אך אין בהם בשר כלל, וכן גידולי ירק ללא חרקים הנושאים את השם גלאט{{הערה|1=ראו את כתבתו של '''מוטי סנדר''' [http://new.katif.net/news.php?table=city_news&page=870 החברות לגידולי עלים מגוש קטיף] באתר קטיף-נט}}.