פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסר בית אחד, לפני 7 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
==ישוב המתחם==
ב-[[1968]] התיישבו במתחם שבע משפחות יהודיות. ההתיישבות נחשבת לאחת האכלוסים היהודיים הראשונים ב[[מזרח ירושלים]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי [[שועפאט]] ובית חנינא, אולם הבניין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.
בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת אל-כורד שהתגורר ב[[כווית]] ועל כן הבניין הוכרז כ"[[רכוש נטוש]]". בנייתו הסתיימה במימון [[הרשות לנכסי נפקדים]] והוא הושכר לשבע משפחות המתיישבים היהודים (ברמץ, אייכנבאום, בן דב, גרינברג, צור, יכין וניניו). המבנה נמצא בסמוך למקומולמקומה של ה[[מושבה]] [[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]] ("כפר עברי").{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שתושביו נסוגו ממנוממנה באישון לילה ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשרכעשר שנים, לאחר עליית הליכודה[[ליכוד]] לשלטון, הדירות נמכרו למשפחות שהתגוררו בו באותה העת.
 
עד להקמת שכונת [[נווה יעקב]], בית השבעה היה הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-1970.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}