ליאונרד ברנשטיין – הבדלי גרסאות

בנובמבר [[1943]], זמן קצר לאחר שנבחר לעוזר המנצח של הפילהרמונית של ניו יורק, עלה על דוכן המנצחים להופעתו הראשונה בגלל מחלתו של [[ברונו ולטר]]. הוא זכה להצלחה גדולה ולפרסום מיידי, מאחר שהקונצרט שודר ב[[שידור חי]] ברדיו בערוץ הארצי. דבר מחלתו של ולטר נודע לברנשטיין רק באותו יום, כשהודיעו לו שיהיה עליו לעלות על דוכן המנצחים בשעה 15:00 לקונצרט מנחה ולנצח על "דון קישוט" של [[ריכרד שטראוס]] ויצירות אחרות. ברונו ולטר הזמין אותו אל חדר המלון שלו ושם, על אף מחלתו, סימן לו ב[[פרטיטורה|פרטיטורות]] את מה שיהיה עליו לדעת בזמן הניצוח כדי להתאים את עצמו לדקויות שהתזמורת למדה עם ולטר. הוא סיפר, שהקונצרט עבר עליו בערפול מוחלט, ורק כשהסתיים בתשואות נלהבות, הבין שהצליח במשימה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=bnXktBAskWo יוטיוב, "אהבה לשלוש תזמורות", לאונרד ברנשטיין מדבר על התזמורות בחייו (מן הדקה החמישית)]}}

ב-[[19471945]] הואמונה ניצחברנשטיין ל[[מנהל מוזיקלי|מנהל המוזיקלי]] של [[התזמורת הסימפונית של ניו יורק]]. בתפקיד זה כיהן עד 1947.

ב-[[תל1947]], אביבבתקופת [[המנדט הבריטי]], ניצח ברנשטיין בפעם הראשונה ב[[תל אביב]], על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית]] (בימי [[המנדט הבריטי]]) והחל בכך את קשר חייו עם [[ישראל]]. המעבר לארץל[[ארץ ישראל]] היה אפשרי בזמנו אך ורק דרך [[מצרים]], ותמיכתוועקב תמיכתו של ברנשטיין ב[[ציונות]] גרמהסירבה לשגרירותהשגרירות המצרית בפריז לסרבב[[פריז]] לאשר לו [[אשרה (ויזה)|ויזה]]. הוויזה אושרה ללאהודות התערבותולהתערבותו של פקיד אמריקאי, שאהב את יצירתו. בשנת [[1948]] ניצח על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בפנילפני חיילים, בקונצרט פתוח שנערך ב[[העיר העתיקה (באר שבע)|עיר העתיקה]] של [[באר שבע]]. ההתקהלות של מספר חיילים רב במקום אחד, שנצפתה על ידי מטוסי סיור מצרים, גרמה למצרים לחשוד, שמדובר בהתקפה מתוכננת, והם ריכזו כוחות למקרה הצורך. רצה המקרה, ובאותו זמן אכן התקיימה התקפה ישראלית במקום אחר, וכך, שלא המתכון, היה הקונצרט לגורם הסחה צבאי.{{הערה|"אהבה לשלוש תזמורות", ליאונרד ברנשטיין ביוטיוב}}

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] החלה הקריירה הבינלאומית של ברנשטיין לפרוח. ב-[[1949]] ניצח על הבכורה העולמית של "[[סימפוניית טוראנגלילה]]" של [[אוליביה מסייאן]]. ב-1951 החליף את [[סרגיי קוסביצקי]] המנוח כראש מחלקת התזמורת ומחלקת הניצוח ב[[טנגלווד]].{{הערה|ג'ק גוטליב, תוכניית התזמורת הפילהרמונית הישראלית, "100 שנה להולדת ליאונרד ברנשטיין", דצמבר 2018}} ב-[[1957]] ניצח על קונצרט הפתיחה של [[היכל התרבות]] בתל אביב; במשך השנים ערך שם הקלטות רבות עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. בדצמבר [[1963]] ביצע עם תזמורת זו בביצוע בכורה עולמי את הסימפוניה השלישית שלו, "[[הסימפוניה השלישית (ברנשטיין)|קדיש]]", עם זמרת ה[[סופרן]] [[ג'ני טוראל]], ה[[קריין|קריינית]] [[חנה רובינא]], מקהלה מעורבת ו[[מקהלת צדיקוב|מקהלת הילדים על שם צדיקוב]]. במהלך החזרות על "קדיש", ב-[[22 בנובמבר]] 1963, [[רצח קנדי|נרצח הנשיא]] [[ג'ון קנדי]], והפרק השלישי של הסימפוניה, שנמצא אז בתהליכי ליטוש אחרונים, [[הקדשה (יצירה)|הוקדש]] "לזכרו האהוב של ג'ון פיצג'רלד קנדי".{{הערה|גוטליב, תוכניית היובל לליאונרד ברנשטיין}}