מסילת עכו–כרמיאל – הבדלי גרסאות

 

החלק הקשה והמסובך ביותר לביצוע היה [[מנהרות גילון]], בהן נדרשה עבודת חפירה של כ־4.6 ק"מ, [[דיפון]], ועבודות תשתיות רחבות לצורך הקמת מסילה תוך הקפדה על בטיחות. הכריה בוצעה בשיטת [[NATM]] שעיקרה ביצוע חפירה תוך שימוש בכלים כבדים ובפיצוצים מבוקרים. עבודות הכרייה בוצעו על ידי ‫‪Gilon Tunnel Builders, [[שותפות]] מיוחדת שהוקמה בין [[דניה סיבוס]] ו־[[CCECC]] הסינית. עבודות התשתית להקמת המסילה בתוך המנהרה בוצעו על ידי [[שיכון ובינוי]] הישראלית וחברות זרות, וכללו הקמת מסילת רכבת כבדה על מצע [[בטון]] (Slab Track), סוג בניית מסילה שבוצע בישראל לראשונה במנהרות אלו. המנהרות כוללות צמד מנהרות מקבילות המתאימות למסילה בודדת כל אחת, כאשר ביניהם מחברות 18 מנהרות חילוץ, לפינוי הנוסעים בעת שריפה במנהרה אחת אל המנהרה השנייה.

 

בתכנון המקורי היה הקו אמור להיות מופעל כקו [[חישמול מסילות רכבת|מחושמל]], אך בשל עיכוב בפרויקט החשמול הארצי הוחלט על הפעלה באמצעות רכבות דיזל, כאשר [[מפוח]]ים יופעלו במנהרה לצורך פינוי עשן הקטר לאחר מעבר רכבת.