שמעון קורניצר – הבדלי גרסאות

בשנת 1993 נבחר לתפקיד יו"ר התוכנית לדיפלומה ב[[אנליזה קבוצתית]] במכון האנליטי-קבוצתי בישראל. בשנת 1996 מונה ליו"ר ועדת ההשתלמויות של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, ובשנת 1999 נבחר לתפקיד יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. במסגרת תפקידו יזם כנס בינלאומי על משנתו של [[שנדור פרנצי|שנדור פרנצ'י]]{{הערה|שמעון קורניצר. שנדור פרנצי: החבר שהלך לאיבוד. שיחות, כרך י"ג, חוברת מס' 2, מרץ 1999.}}. הכנס הניח את היסודות להכרה רחבה של הגישה ההתייחסותית לטיפול בקרב אנשי מקצוע העוסקים בפסיכותרפיה בישראל{{מקור}}. קורניצר ראה ב[[הגישה ההתייחסותית|גישה ההתייחסותית]] לטיפול נפשי אלטרנטיבה פורצת דרך לגישה הטיפולית הפסיכואנליטית הקלאסית. מכיוון שכך, יזם מפגשים של אנשי מקצוע מתחום הטיפול בארץ עם אנשי מקצוע מובילים מחו"ל בתחום הגישה הטיפולית ההתייחסותית, וביניהם, [[ג'סיקה בנג'מין]], [[רוברט סטולורו]], לואיס ארון, [[סטיבן מיטשל]]{{הערה|שמעון קורניצר. סטיבן מיטשל – הולדתה של מסורת. שיחות, כרך ט"ו, חוברת מס' 2, מרץ 2001.}} ואחרים.

בשנת 2011 נבחר קורניצר לכהן בתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית מטעם [[משרד הבריאות ]]{{הערה|1=ד"ר שמעון קורניצר, [https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2611 מה קורה לנו? אנה באנו ולאן מועדות פנינו? על המאבק העכשווי בשדה הפסיכולוגיה הקלינית], באתר פסיכולוגיה עברית.}}{{הערה|[https://cdn-media.web-view.net/i/wjwc8c/___________________________________________________________2.pdf סיכום החלטות הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, בנושא לימודי ליבה במגמות הקליניות, כישורים לתחילת התמחות, וההכשרה בשדה.]}}{{הערה|[https://www.betipulnet.co.il/download/files/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%20%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94.pdf דו"ח הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, לימודי ליבה במגמות הקליניות, כישורים לתחילת התמחות, וההכשרה בשדה.]}}. הוועדה בחנה וקידמה רפורמות משמעותיות בכל שלבי ההכשרה של הפסיכולגהפסיכולוג הקליני, הן בתכניות הלימוד האקדמיות, הן במערך ההתמחויות, והן בטיפול ובפסיכודיאגנוסטיקהוב[[אבחון פסיכולוגי|פסיכודיאגנוסטיקה]], דבר שהיווה קו פרשת מים בהכשרת הפסיכולוגים הקליניים בישראל. קורניצר עמד בראש הועדההוועדה המקצועית הקלינית בין השנים 2011 ו-2017, וקרא לסטנדרטיזציה של תהליך ההכשרה וההתמחות באקדמיה ובשדה, ולשיתוף פעולה מחודש בין האקדמיה לשדה.

פעילות הוועדה עמדה במרכז מחלוקת מקצועית וציבורית ערה על הצורך ברפורמה בהכשרה בפסיכולוגיה קלינית, בטיפול ובדיאגנוסטיקה {{הערה|דרור אורן, [https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3116 הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינוי], באתר פסיכולוגיה עברית, אפריל 2014}}{{הערה|1=רפאל יונתן לאוס, [https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3040#8 שינוי דרישות ההתמחות ולימודי הליבה בפסיכולוגיה קלינית – שובה של המלחמה בשדה הקליני או האם לא הגיע סוף כל סוף הזמן להיפרד כידידים?], אוקטובר 2013.}}. בין היתר, עמדה לשאלה מרכזיותו ומידת הרלוונטיות של [[מבחן כתמי הדיו של רורשאך|מבחן הרורשאך]] במהלך הלימודים באקדמיה וההכשרה הדיאגנוסטית בשדה. בנושא זה, הועדההוועדה קבעה שהמבחן הינוהוא אחד ממכלול מבחנים שיש ללמדם במסגרת ההכשרה הקלינית ולא יהיהתהיה חובה להיבחן עליו בבחינת סיום ההתמחות. כמו כן, בניגוד לעבר, הוועדה המליצה שהלימודים בפסיכותרפיה יכללו שלוש גישות טיפוליות: גישה דינמית {{הערה|1=[https://www.betipulnet.co.il/lexicon/Dynamic_Psychotherapy/ טיפול בגישה דינמית - הסבר]}}, [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|קוגניטיבית התנהגותית]], מערכתית ומערכתית-משפחתית {{הערה|1=[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=100558336&nTocEntryID=100563688 טיפול במשפחתי בגישה מערכתית - הסבר]}}.

המתנגדים להחלטות הועדההוועדה ביקשו לדחות את הרפורמות בהכשרה הקלינית, תוך הטלת דופי באמינות המקצועית של חברי הוועדה. בתגובה, למעלה מ-60 מבכירי הפסיכולוגים בישראל, באקדמיה ובשדה, לרבות פרופסור דני קורן, [[יואל אליצור (פסיכולוג)|פרופסור יואל אליצור]], ו[[גולן שחר|פרופסור גולן שחר]], תמכו במסקנות הוועדה, ואחרים, ביניהם [[עמנואל ברמן|פרופסור עמנואל ברמן]], ו[[רוני גמזו|פרופסור רוני גמזו]], מנכ"ל משרד הבריאות דאז, קראו לסולידריות ואיחוד הכוחות בקרב אנשי המקצוע מתוך דאגה עמוקה לעתיד מקצוע הפסיכולוגיה הקלינית בארץ ולאוכלוסיית מקבלי השירות.

בשנת 2017 קיבל [[יעקב ליצמן|שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] את המלצות הוועדה המקצועית הקלינית תוך תקווה כי יישום החלטות הועדההוועדה יסייע בשיפור איכות ההכשרה של הסטודנטים והמתמחים במערך בריאות הנפש בישראל ויתןוייתן אותותיו גם באיכות הטיפול הניתן לאלו הפונים לעזרה.

קורניצר טוען שהאידיאולוגיה של המטפל פחות חשובה ממערכת היחסים שנוצרת בין המטופל למטפל. האחרון חייב לאמץ לעצמו את "הברור המתקן" שעומד ביסוד "התבונה הטהורה" של [[עמנואל קאנט|קאנט]]{{הערה|1=קאנט, ע. ביקורת תבונה הטהורה. ירושלים. מוסד ביאליק. 1955.}}. על המטפל לא להיצמד לתאוריה אחת נוקשה, לבדוק באופן עיקבי את הנחותיו, לשלול את הקביעות המוטעות שלו ולתקן את עצמו, להכיר במוגבלויות שלו כמטפל, ולהתאים את הגישה הטיפולית לצרכים וליכולות של המטופל.