לני ריפנשטאהל – הבדלי גרסאות

ב-1960 ריפנשטאהל אימצה את צילום הסטילס. היא נסעה פעמים רבות לאפריקה לצלם את שבטי הנובה ב[[סודאן|סודן]], שעמם חיה לסירוגין. בדרך זו למדה על תרבותם והיה לה קל יותר לצלם אותם. היא התקבלה אצלם בקלות מאחר שלא ידעו דבר וחצי דבר על עברה. התלווה אליה צלם הצעיר ממנה בארבעים שנה. הם היו יחד מאז שהיא הייתה בת 60 והוא היה בן 20. היא קיבלה אזרחות סודנית בשל פועלה למען המדינה ולמעשה הייתה הזרה הראשונה לקבל דרכון סודני. ספרי צילומי השבטים שלה, "The Last of the Nuba" ו "The People of Kau" פורסמו ב-[[1974]] ו-[[1976]] והיו לרבי מכר עולמיים. בשעה שהוכרזו כצילומי צבע מרהיבים, נמתחה ביקורת נוקבת מאת [[סוזן סונטג]] שטענה כי צילומים אלו הן עוד הוכחות לאסתטיקה הפשיסטית של ריפנשטאהל. ב-1975 הוענקה לריפנשטאהל מדליית זהב בגרמניה על הישגים בתחום הצילום, והיא אף מכרה את התמונות למגזין גרמני. היא צילמה את המשחקים האולימפיים ב[[מינכן]] ב-[[1972]], ואת [[מיק ג'אגר]] ואשתו ביאנקה ל[[סאנדיי טיימס]]. שנים לאחר מכן היא צילמה את הצמד זיגפריד ורוי מ[[לאס וגאס]]. היא התחברה ל[[אנדי וורהול]] והייתה לאורחת של כבוד במשחקים האולימפיים בשנת 1976 ב[[מונטריאול]].

 

 

היא שרדה התרסקות הליקופטר בשנת 2000 בסודן.