בית אל (יישוב מקראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תיישב\2, ]], \1יישוב\2, תאולוג
זה לא מה שנכתב במאמר. וגם הישוב לא נקרא בית ה'.
שורה 38:
"בית אל" נזכר לראשונה ב[[תנ"ך]] בסיפור כניסתו של [[אברהם]] לארץ [[כנען]]. בפרשת [[חלום יעקב]] כתוב שיעקב קרא למקום "בית אל" וב[[ספר שופטים]] כתוב שבני שבט יוסף כבשו את העיר וקראוה בית אל{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|א|כג}}}}. שני המקורות מדגישים ששמה הקודם של העיר היה "לוז" ובספר שופטים אף מסופר שהפליט שניצל מן העיר ובנה עיר אחרת בארץ ה[[חיתים]] קרא גם לה לוז. אך מהכתוב בעניין גבולות נחלות השבטים: "ויצא מבית אל לוזה", יש שהסיקו שמדובר בשני אתרים שונים, או שהעיר הייתה אחת, אך מקום היישוב נקרא "לוז" והאתר הפולחני נקרא "בית אל"{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/tora/vayetse-2.htm|"ויצא מבית אל לוזה" למהלכו של גבול בנימין-אפרים}}}}.
 
לדעתם של מספר חוקרי מקרא, בית אל נקרא כך עוד בתקופה הכנענית ושכן בו מקדש לאל הכנעני "[[אל (אל כנעני)|אל]]". פנחס נאמן כתב{{הערה|1=באנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, תשכ"ו, לפי עיבוד מתוך דבריו המובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3636 אתר דעת]}} שהתורה, שציותה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם [...] ואבדתם את שמם מן המקום ההוא", אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת המקומות מהכנענים אל עם ישראל ומייחסת את תחילת קריאת השםשם יְהוָההאל על המקום לבני ישראל ולאביהם יעקב, בעקבות ההתגלות לה זכה במקום{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כח|יא|יט}}: {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ ... וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. ... וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה}}}}.
 
סברה נוספת גורסת, כי השם מקורו באל הכנעני [[ביתאל]], ורק אחר כך הפך לשם של מקום, כפי שמופיע ב[[בראשית]] (לא, יג){{הערה|{{הארץ|אריאל סרי־לוי|בית אל - שם של מקום וגם שם של אל|1.3147914|9 בדצמבר 2016}}}}: