בית אל (יישוב מקראי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שם היישוב: לא מתאים להשתמש בתבנית רק בציטוט זה מתוך כל הערך. |
←שם היישוב: סידור |
||
שורה 38:
"בית אל" נזכר לראשונה ב[[תנ"ך]] בסיפור כניסתו של [[אברהם]] לארץ [[כנען]]. בפרשת [[חלום יעקב]] כתוב שיעקב קרא למקום "בית אל" וב[[ספר שופטים]] כתוב שבני שבט יוסף כבשו את העיר וקראוה בית אל{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|א|כג}}}}. שני המקורות מדגישים ששמה הקודם של העיר היה "לוז" ובספר שופטים אף מסופר שהפליט שניצל מן העיר ובנה עיר אחרת בארץ ה[[חיתים]] קרא גם לה לוז. אך מהכתוב בעניין גבולות נחלות השבטים: "ויצא מבית אל לוזה", יש שהסיקו שמדובר בשני אתרים שונים, או שהעיר הייתה אחת, אך מקום היישוב נקרא "לוז" והאתר הפולחני נקרא "בית אל"{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/tora/vayetse-2.htm|"ויצא מבית אל לוזה" למהלכו של גבול בנימין-אפרים}}}}.
לדעתם של מספר חוקרי מקרא, בית אל נקרא כך עוד בתקופה הכנענית ושכן בו מקדש לאל הכנעני "[[אל (אל כנעני)|אל]]". לפי [[מיתולוגיה כנענית|הדת הכנענית]], בה הייתה נהוגה התפיסה של "אלוהות מקומית", כל שטח קדוש לאלוהות מסוימת. ברגע שאדם חוצה את הגבול לשטחו של אל מסוים, עליו לכבד את אותה אלוהות, כלומר עכשיו הוא אורח בביתו של האל. שטחים ספציפיים המקודשים לאלוהויות כנעניות נקראו בית אל. גם מקדשים ומקומות שבהן התגלה האל לבני האדם נחשבים בית אל{{הערה|1= כרמית מזרחי, [http://www.witchcraft.co.il/?p=41 כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל], אתר „כישופים: הקדרה המבעבעת”}}. פנחס נאמן כתב{{הערה|1=באנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, תשכ"ו, לפי עיבוד מתוך דבריו המובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3636 אתר דעת]}} שהתורה, שציותה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם [...] ואבדתם את שמם מן המקום ההוא", אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת המקומות מהכנענים אל עם ישראל ומייחסת את תחילת קריאת שם האל על המקום לבני ישראל ולאביהם יעקב, בעקבות ההתגלות לה זכה במקום{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כח|יא|יט}}: {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ ... וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. ... וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה}}}}.
[[אלכסנדר רופא]] העלה סברה שהאל הכנעני שעל שמו נקראה העיר נקרא [[ביתאל]]. סברה זו מסתמכת על הכתוב ב[[בראשית]] (לא, יג){{הערה|{{הארץ|אריאל סרי־לוי|בית אל - שם של מקום וגם שם של אל|1.3147914|9 בדצמבר 2016}}}}: "'''אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל''' אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ." רופא מציע שהמילה "שם" נוספה לפסוק במטרה לשנות את משמעותו ולהפוך את בית אל משם האל לשם מקום התגלותו. בנוסף הוא מזכיר עדויות מן העת העתיקה ולפיהן השם "ביתאל" ניתן לאבנים אשר האמינו בכוח חיים הטמון בהן{{הערה|שם=רופא|אלכסנדר רופא, "מלאכים במקרא - האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות", [[הוצאת כרמל]], יולי 2012 }}. אך המהלך של "[[ריכוז הפולחן]]" ויצירת דת [[מונותאיזם|מונותיאיסטית]] לא איפשרה לאלים לשמור על עצמאותם והם נעשו בהדרגה לכפופים ל"יהוה" אלוהי ישראל או אף מזוהים עמו. אסטרטגיה נוספת להכלת האל "ביתאל" בתאולוגיה המקראית, שאינה סותרת את האסטרטגיות האחרות, היא הפיכת "ביתאל" משמו של האל עצמו לשם המקום שהאל שוכן בו{{הערה|שם=רופא|}}.
מנגד, לדעת
==ארכאולוגיה בתל בית אל==
| |||