בית אל (יישוב מקראי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מדובר בק"ח. |
קאסוטו מתייחס לדעות השונות באנצ' תלמודית, תוך הסתמכות על חוקרים שקדמו בהרבה לרופא ולזומר. |
||
שורה 35:
[[קובץ:Jeroboam's Temple in Bet El IMG 1944.JPG|ממוזער|250 פיקסלים|שרידי אתר הפולחן הכנעני]]
''' בֵּית אֵל''' הוא [[תל|תל מקראי]] צפונית ל[[ירושלים]] ובו שרידי יישוב מ[[תקופת הברונזה בארץ ישראל|תקופת הברונזה]] ו[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]]. התל ממוקם בתוך הכפר [[ביתין]] ונמצא כ-2 ק"מ דרומית-מזרחית להתנחלות [[בית אל]] המודרנית.
==שם היישוב==
"בית אל" נזכר לראשונה ב[[תנ"ך]] בסיפור כניסתו של [[אברהם]] לארץ [[כנען]]. בפרשת [[חלום יעקב]] כתוב שיעקב קרא למקום "בית אל" וב[[ספר שופטים]] כתוב שבני שבט יוסף כבשו את העיר וקראוה בית אל{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|א|כג}}}}. שני המקורות מדגישים ששמה הקודם של העיר היה "לוז" ובספר שופטים אף מסופר שהפליט שניצל מן העיר ובנה עיר אחרת בארץ ה[[חיתים]] קרא גם לה לוז. אך מהכתוב בעניין גבולות נחלות השבטים: "ויצא מבית אל לוזה", יש שהסיקו שמדובר בשני אתרים שונים, או שהעיר הייתה אחת, אך מקום היישוב נקרא "לוז" והאתר הפולחני נקרא "בית אל"{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/tora/vayetse-2.htm|"ויצא מבית אל לוזה" למהלכו של גבול בנימין-אפרים}}}}.
שורה 40 ⟵ 41:
לדעתם של מספר חוקרי מקרא, בית אל נקרא כך עוד בתקופה הכנענית ושכן בו מקדש לאל הכנעני "[[אל (אל כנעני)|אל]]". לפי [[מיתולוגיה כנענית|הדת הכנענית]], בה הייתה נהוגה התפיסה של "אלוהות מקומית", כל שטח קדוש לאלוהות מסוימת. ברגע שאדם חוצה את הגבול לשטחו של אל מסוים, עליו לכבד את אותה אלוהות, כלומר עכשיו הוא אורח בביתו של האל. שטחים ספציפיים המקודשים לאלוהויות כנעניות נקראו בית אל. גם מקדשים ומקומות שבהן התגלה האל לבני האדם נחשבים בית אל{{הערה|1= כרמית מזרחי, [http://www.witchcraft.co.il/?p=41 כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל], אתר „כישופים: הקדרה המבעבעת”}}. פנחס נאמן כתב{{הערה|1=באנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, תשכ"ו, לפי עיבוד מתוך דבריו המובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3636 אתר דעת]}} שהתורה, שציותה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם [...] ואבדתם את שמם מן המקום ההוא", אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת המקומות מהכנענים אל עם ישראל ומייחסת את תחילת קריאת שם האל על המקום לבני ישראל ולאביהם יעקב, בעקבות ההתגלות לה זכה במקום{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כח|יא|יט}}: {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ ... וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. ... וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה}}}}.
על בסיס ממצאים מהם עולה כי "[[
מנגד, לדעת [[משה דוד קאסוטו]] בעקבות [[רש"י]], הסבר הביטוי הוא שהמילה "בית", בייחוד בסמיכות, מורה על הוספת התחילית ב'. כך לדוגמה: "בית אביך",{{תנ"ך|בראשית|כד|כג|קצר=כן}} "בית אשה"{{תנ"ך|במדבר|ל|יא|קצר=כן}}, "בית-לחם",{{תנ"ך|שמואל א|יז|טו|קצר=כן}}, וכן גם ב[[אוגריתית]]. ולדעת בנימין זומר, השם "האל בית אל" מציין צורת התגלות של אלוהי ישראל המזוהה עם המקום בית אל, בדומה לכתובות שנמצאו ב[[כונתילת עג'רוד]] המזכירות את "ה' תימן" או "ה' שומרון", ולהבדיל — "בעל פעור", "בעל צפון", ו"בעל גד" הנזכרים במקרא כשמות מקומות. קאסוטו הציע שההערצה למקדשי האלים הכניסה בלב הבריות את הדעה שאף המקדשים עצמם הם מעין אלים, במיוחד ביתו של אבי האלים.
==ארכאולוגיה בתל בית אל==
שורה 74 ⟵ 75:
==לקריאה נוספת==
* [[משה דוד קאסוטו]], "אֵל בֵּית-אֵל", '''אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', א, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"י, טורים 285–287
*[[יאירה אמית]], '''גלוי ונסתר במקרא, פולמוסים גלויים, עקיפים ובעיקר סמויים''', תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2003. עמ' 111-140.
|