טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yarinsza (שיחה | תרומות)
הרחבה
Yarinsza (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 1:
'''טיפול קוגניטיבי-התנהגותי''' (ב[[אנגלית]]: '''Cognitive Behavioral Therapy''',{{כ}} '''CBT''') הוא מכלול של שיטות [[טיפול פסיכולוגי]] המבוססות על שילוב של רעיונות מה[[טיפול התנהגותי|טיפול ההתנהגותי]] וה[[טיפול קוגניטיבי|טיפול הקוגניטיבי]]. כל שיטות הטיפול מבוססות על ההנחה שמקורה של הפסיכופתולוגיה באסוציאציות בלתי-מסתגלות המשפיעות על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של המטופל. הפסיכופתולוגיה משתמרת באמצעות תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים בלתי-מסתגלים.<ref>הפרט, י׳ (2011). יסודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. בתוך צ׳ מרום, א׳ גלבוע-שכטמן, נ׳ מור, י׳ מאיירס (עורכים) ''טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים''(עמ׳ 16-1). תל אביב: דיונון.</ref> מטרת הטיפול היא לבחון סיטואציות מהעבר הקרוב של המטופל שבהן הופיעו התסמינים הפסיכופתולוגיים ולהבין את הקשרי הופעתם. על כן, רבות מהגישות מעודדות היזכרות רגשית בסיטואציות ״בעייתיות״, שלאחריהן התרחקות. ההתרחקות יכולה להתבטא באתגור קוגניטיבי (בחינה מחודשת של המחשבות שהופיעו בסיטואציה) או בחינת התנהגויות חלופוית שהיה אפשר לנהוג בהן.
 
הגישה ההתנהגותית מבוססת בין השאר על מודל [[התניה סמויה|ההתניה הסמויה]], לפיו גם תהליכים [[הכרה|קוגניטיביים]], כגון מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי [[למידה]] הדומים ללמידה ההתנהגותית. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי ה[[מציאות]] בהתאם לפירוש שהוא נותן לה.