דחק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
עריכה
שורה 84:
 
=== אסכולות בהסבר הדחק ===
הגישה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] מקשרת את הדחק לקונפליקטים המתרחשים ב[[נפש]] האדם בין ה[[המודל הסטרוקטורלי|איד]] המייצג את [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפיו]] ותשוקותיו של האדם לבין ה[[המודל הסטרוקטורלי|סופר אגו]] המרסןהשואף לרסן אותן., גישהכאשר זוהאגו אינהמנסה פופולריתככל היוםיכולתו כפילפשר שהייתהבין בעברהדרישות המנוגדות. מעדיפים

לעומת עלהגישה פניההפסיכולאנליטית, גישות [[ביהביוריזם|ביהביוריסטיות]], הסבורותסבורות שדחק הוא נלמד ונרכש כתוצאה מ[[התניה קלאסית|התניות]] שליליות, וגישות קוגניטיביות המסבירותמסבירות דחק באמצעות [[תאוריית הייחוס|תאוריות ייחוס]].{{הערה|לפיכך יש המגדירים דחק (כגון ד"ר יגאל גליקסמן) כפירוש שנותן האדם לגירוי או מצב אליו הוא נחשף בעולמו החיצוני או הפנימי}} לפי הגישה הקוגניטיבית, אנשים הנוטים להילחץ הם בעלי דפוסי ייחוס [[פסימיות|פסימיים]], המפרשים [[כישלון]] כנובע מסיבות יציבות, פנימיות וגלובליות (לדוגמה - אדם שחושב שלא הצליח במבחן ב[[מתמטיקה]] משום שהוא טיפש בכל תחום), לעומת אחרים שימצאו לקושי נימוקים בני חלוף, חיצוניים ולא גלובליים (לדוגמה - אדם שיאמר שנכשל במבחן משום שבכיתת הבחינה היה ריח לא נעים, ובכלל - במקצועות שאינם מתמטיקה אין סיכוי שייכשל). <BR>
נמצא קשר בין דפוסי ייחוס פסימיים ופסימיות בכלל להתגברותן של [[מחלות]] ובעיות בריאות שונות. [[אופטימיות]], מצד שני, היא לרוב בעלת תרומה חיובית.