כניעת גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, גרמניה הנאצית התמוטטה אל מול התקדמות [[הצבא האדום]] ממזרח וצבאות [[בעלות הברית]] ממערב. בסוף [[אפריל]] החלו כוחות הצבא האדום לחדור ל[[ברלין]]. ב־[[30 באפריל]] התאבד ה[[פיהרר]] [[אדולף היטלר]] יחד עם אשתו הטריה [[אווה בראון]] ב[[פיהררבונקר|בונקר הפיקוד]] בברלין. בצוואתו הפוליטית הצדיק היטלר את התפשטות גרמניה למזרח, האשים במפלה את היהודים, והוקיע את ראשי הצבא והמפלגה, כ[[הרמן גרינג]] ו[[היינריך הימלר]] כבוגדים, - הם אכןשכן רצו לנהל משא ומתן עם בעלות הברית. היטלר פיצל את תפקידו לשנים ומינה את [[גרנד-אדמירל|גרוס אדמירל]] [[קארל דניץ]], מפקד [[קריגסמרינה|הצי הגרמני]], ליורשו כ[[נשיא גרמניה|נשיא המדינה]], ואת [[יוזף גבלס]] ל[[קאנצלר גרמניה]]. למחרת פורסם ב[[רדיו]] הגרמני שהיטלר נהרג בקרב מול הצבא האדום.

אולם לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יפסיקו את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. לכן הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין. הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו, וב-[[8 במאי]], מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, ב[[המוזיאון הגרמני-רוסי|קרלסהורסט]] שבברלין, הכבושה על ידי [[הצבא האדום]]. מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם על ידי [[וילהלם קייטל]], אדמירל פון פריידבורג (כנציג [[קריגסמרינה]]) וגנרל [[הנס-יורגן שטומפף]] כנציג [[לופטוואפה]]. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: המרשל האווירי הבריטי [[ארתור טדר]], הגנרל האמריקאי [[קרל ספאץ]] והגנרל הצרפתי [[ז'אן דה לאטר דה טסיני]]. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו [[מרשל ברית המועצות|מרשל]] [[גיאורגי ז'וקוב]] וגנרל וסילי סוקולובסקי.

== לאחר הסכם הכניעה והחתימה עליה ==