כניעת גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיילו (שיחה | תרומות)
שורה 4:
== רקע ==
[[קובץ:Timeloberg – 030545.jpg|ממוזער|[[ברנרד לו מונטגומרי|מונטגומרי]] (שני משמאל) מקבל את המשלחת הגרמנית בראשות [[הנס-גאורג פון פרידבורג|פון פרידבורג]] (מחזיק מסמך). מימין-אדמירל גרהרד וגנר; גנרל הנס קינצל. [[3 במאי]] [[1945]]]]
לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, גרמניה הנאצית התמוטטה אל מול התקדמות [[הצבא האדום]] ממזרח וצבאות [[בעלות הברית]] ממערב. בסוף [[אפריל]] החלו כוחות הצבא האדום לחדור ל[[ברלין]]. ב־[[30 באפריל]] התאבד ה[[פיהרר]] [[אדולף היטלר]] יחד עם אשתו הטריה [[אווה בראון]] ב[[פיהררבונקר|בונקר הפיקוד]] בברלין. בצוואתו הפוליטית הצדיק היטלר את התפשטות גרמניה למזרח, האשים במפלה את היהודים, והוקיע את ראשי הצבא והמפלגה, כ[[הרמן גרינג]] ו[[היינריך הימלר]] כבוגדים, - הם אכןשכן רצו לנהל משא ומתן עם בעלות הברית. היטלר פיצל את תפקידו לשנים ומינה את [[גרנד-אדמירל|גרוס אדמירל]] [[קארל דניץ]], מפקד [[קריגסמרינה|הצי הגרמני]], ליורשו כ[[נשיא גרמניה|נשיא המדינה]], ואת [[יוזף גבלס]] ל[[קאנצלר גרמניה]]. למחרת פורסם ב[[רדיו]] הגרמני שהיטלר נהרג בקרב מול הצבא האדום.
 
העיר ברלין נכנעה לסובייטים ב־[[2 במאי]], ו[[דגל ברית המועצות]] הונף מעל בניין ה[[רייכסטאג]].
שורה 19:
כתב הכניעה הצבאית נחתם ב־[[7 במאי]] בשעה 02:41 לפנות בוקר. הכוחות הגרמנים הסכימו לכניעה ללא תנאי הן למפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית, והן לפיקוד הסובייטי העליון, החל מה-[[8 במאי]] בשעה 23:01 (לפי זמן מרכז אירופה). מטעם הגרמנים חתם יודל, מטעם המפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית באירופה חתם סמית, ובנוסף חתמו: גנרל איוון סוסלופרוב (נציג ברית המועצות) וגנרל פרנסואה סבז (נציג צרפת). אחרי החתימה הכריז יודל: "עם חתימת הסכם זה, העם הגרמני וכוחותיו המזוינים נתונים בידי המנצחים – לשבט או לחסד."
 
אולם לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יפסיקו את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. לכן הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין. הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו, וב-[[8 במאי]], מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, ב[[המוזיאון הגרמני-רוסי|קרלסהורסט]] שבברלין, הכבושה על ידי [[הצבא האדום]]. מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם על ידי [[וילהלם קייטל]], אדמירל פון פריידבורג (כנציג [[קריגסמרינה]]) וגנרל [[הנס-יורגן שטומפף]] כנציג [[לופטוואפה]]. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: המרשל האווירי הבריטי [[ארתור טדר]], הגנרל האמריקאי [[קרל ספאץ]] והגנרל הצרפתי [[ז'אן דה לאטר דה טסיני]]. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו [[מרשל ברית המועצות|מרשל]] [[גיאורגי ז'וקוב]] וגנרל וסילי סוקולובסקי.
 
בתחילה הוחלט לפרסם את דבר הכניעה רק לקראת ה-[[9 במאי]], בהודעה רשמית של מנהיגי המדינות, ונציגי העיתונות שנכחו בכניעה בריימס התבקשו לשמור את דבר הכניעה בסוד. אולם עיתונאי [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[אסושייטד פרס]] אדוארד קנדי הפיץ במברק את דבר הכניעה, וכך נפוצה הידיעה במערב לפני הזמן המתוכנן, ו[[יום הניצחון באירופה]] נחגג ב־[[8 במאי]], ולא ב-[[9 במאי]].<gallery>
שורה 26:
</gallery>
 
== לאחר הסכם הכניעה והחתימה עליה ==
למרות הכניעה, התנהל עוד קרב גדול אחד באירופה – [[הקרב על פראג]]. קרב נוסף, קטן בהיקפו, שהתקיים לאחר הכניעה הוא [[ההתקוממות הגאורגית בטסל]].