סינגפור – הבדלי גרסאות

לאכזבתו של ראפלס, אחרי מפלת נפוליאון ב-[[18 ביוני]] [[1815]] ב-[[1816]] החזירה בריטניה את ג'אווה להולנדים. ראפלס, שעבד בבנק של [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] ב[[ג'קרטה]] (אז [[בטביה]]), הואשם על ידי מעסיקיו ביצירת קשרים חבריים מדיי עם מקומיים, והושב בגין זאת ל[[לונדון]], אך בשנת [[1818]] נזקקו הבריטים לנוכחותו בדרום-מזרח אסיה, בזכות הכרתו את השפה ה[[מלאית]], והוא הושב לאזור, אל העיר [[בנגקולו]] שב[[סומטרה]], שהייתה תחת שלטון בריטי. בשנת [[1819]] פנה ראפלס אל הסולטאן [[ג'והור (מלזיה)|ג'והור]] בבקשה לקנות שטח בצתי בדרום האי סינגאפורה. למרות חוסר נחת של [[ממשלת בריטניה]], שראתה בשטח זה [[אזור השפעה]] הולנדי, מצא בו ראפלס עניין כיוון שבפועל ההולנדים לא היו בו. ראפלס הקים בסינגפורא נמל פטור ממכס, אליו החלו לנהור מהרה סוחרים מכל האזור, אשר ביקשו להימלט מן המגבלות החמורות והמסים הגבוהים שהטיל השלטון הקולוניאלי ההולנדי. בעקבות הצלחתו, העניקה הממשלה הבריטית הכרה רטרואקטיבית לפעולתו של ראפלס. כאשר עזב ראפלס את סינגפור בשנת [[1823]], היו שם כבר נמל גדול ועיר שהתפתחה והתרחבה במהירות. בשנת [[1824]] ניצלו הבריטים חוסר ערנות של הסולטאןה[[סולטאן]] [[ג'והור (מלזיה)|ג'והור]] והשתלטו על כל האי.