גוש חלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליהושע בן נון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 30:
סוקרי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]], שפעלה בין השנים [[1871]]–[[1878]] ב[[ארץ ישראל]], מצאו שרידי [[בית כנסת]] בראש גבעת הכפר. הם סברו כי הגבעה היא "החקרא הקדומה של גוש חלב". עליה מצויה היום [[כנסייה|כנסית]] מר בוטרוס. ליד הכנסייה מצויים שרידים עתיקים. לדברי תושבי הכפר, בבנין הכנסייה, שולבו שרידים רבים של בית כנסת בקירותיה{{הערה|שם=ilan}}.{{הערה|אודות גילוי זה ראו גם: [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36891#p=36&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= מכתב מהקונסול האוסטרי בצפת אל הסופר הנודע מר אליעזר רוקח ע"א התגלית מגוש חלב, התרל"א], בתוך: פנקס ירושלים ([[פנחס גרייבסקי]]), באתר [[HebrewBooks]]}}
=== שבחי זיתי גוש חלב ===
רבותינו שבחו את ה[[זית]]ים של גוש חלב. ב[[ילקוט שמעוני]]
על סגולות
ובקצרה: חז"ל דנים בברכת [[משה]] ל[[שבט אשר]] : "וטובל בשמן רגלו" ומסבירים כי נחלת שבט זה השמן זורם כ"מעיין" .{{הערה|1=בהערת אגב, גוש חלב אינו בנחלת שבט אשר}} והם מספרים שאנשי "לודקיה" - בצפון סוריה - היו זקוקים לשמן רב. הם שלחו שליח לקנות שמן בסכום של 100 ריבוא. הלך ל[[ירושלים]], הלך ל[[צור (לבנון)|צור]] אמרו לך ל'''גוש חלב'''. הגיע לעיירה, שלחו אותו לפלוני, המתין לו ובקש ממנו את השמן. הלך בעל הזיתים לביתו ושפחתו רחצה את רגלו של השליח בשמן שהיה נתון בספל של [[זהב]], לקיים את מה שנאמר בפסוק "וטובל בשמן רגלו". היה לו לשליח רק 100 ריבוא, אך מגדל השמן נתן לו לבקשתו 118 ריבוא, כלומר יותר מכפי שהיה ביכולתו לשלם. השליח שכר את כל הבהמות שהיו בארץ ישראל כדי לשאת את השמן והביאו ליעדו. אנשי לודיקה הודו לשליח. אמר להם הודו לזה שנתן לי את כל הכמות מבלי ששילמתי לו מראש. על כך נאמר ב[[משלי]] :" יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר, וְאֵין כֹּל; מִתְרוֹשֵׁשׁ, וְהוֹן רָב. (פרק י"ג, ז') כלומר, יש אדם שהוא לכאורה עשיר אך נותר בלי כל, ויש אדם שלכאורה עני אבל הוא בעל הון."
| |||