אחשוורוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אחשוורוש בתנ"ך: כבר כתוב כך במשפט הפותח
מ הגהה
שורה 6:
[[קובץ:Paolo Veronese - Esther Crowned by Ahasuerus - WGA24784.jpg|270px|ממוזער|אחשוורוש ממליך את אסתר כמלכתו. פאולו ורונזה, '''1556''']]
 
לפי מגילת אסתר, אחשוורוש שלט באימפריה שהשתרעה "מ[[הודו]] ועד [[ממלכת כוש|כוש]]", שלפיולפי הסיפור אימפריה זו כללה 127 מדינות. אולם, אחשוורוש התעניין בעיקר בנעשה בארמונו. לאורך המגילה הוא מארגן מספר רב של משתאות בארמון. בנוסף הוא אוסף את כל נערות הממלכה כדי לבחור מהן את אשתו (לבסוף נבחרת [[אסתר המלכה|אסתר]]), ומקים "בית נשים" ו"בית פילגשים". הוא גם עסוק במינויים: הוא ממנה את [[המן האגגי|המן]] לראש השרים, אולם בעקבות האירועים המתוארים במגילה המן נתלה ו[[מרדכי היהודי]] ממונה במקומו. בסוף המגילה מסופר גם על פעולות אחרות של אחשוורוש מחוץ לתחומי [[שושן (עיר)|שושן הבירה]], כגון הטלת מסים.
 
בבחינה שטחית נדמה כי אחשוורוש הוא הדמות הראשית במגילה - הוא נזכר בה כמאתיים פעם (כ-30 פעמים בשמו, ובשאר האזכורים בכינויים כגון: 'המלך', 'אליו' וכו'...). אך עיון בסיפור מגלה כי זוהי אשליה. דמותו של אחשוורוש היא דמות נלעגת של מלך טיפש, הפכפך וחלש אופי הנשלט בידי יועציו. הוא מכנס את שריו הבכירים להתייעצויות דחופות כדי להחליט בעניינים של מה בכך, ואילו החלטות הרות גורל מתקבלות אצלו בקפריזה של רגע, ולעיתים מתוך [[שכרות]]. עם זאת, פרשנים רבים מסכימים כי אחשוורוש איננו מצטייר כמלך רשע. אמנם, מרשיעה לכאורה הסצנה שבה הוא מסמיך את המן לעשות ליהודים כטוב בעיניו; חמת זעמו המלודרמטית בעת "גילוי" הקנוניה שהוא עצמו השתתף ברקיחתה מציגה אותו באור מגוחך. חלק מהפרשנים דנים את אחשוורוש לכף זכות, ומניחים שלא היה מודע למלוא משמעותם של דברי המן: יש הסבורים כי היה שיכור לחלוטין בשעה שאישר את הגזירה. סנדרה בת' ברג מצביעה על כך שבדברי המן לאחשוורוש מופיע הנוסח המקוצר: "ייכתב לאבדם", לעומת הנוסח שאינו משתמע לשתי פנים בצו המלכותי עצמו: "להשמיד להרוג ולאבד...". ברג מעלה את הסברה שהמן הטעה את אחשוורוש במתכוון: מדבריו ניתן היה להבין שהוא מבקש למכור את היהודים לעבדות, וזו התוכנית שאחשוורוש הסכים לה. והשוו לדברי המן: "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול...", ולדברי אסתר: "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו...".{{הערה|Sandra Beth Berg, ''The Book of Esther: Motifs, Themes and Structure'' (Society of Biblical Literature Dissertation Series 44), Missoula, MT: Scholars Press, 1979, pp. 100-103}}<!-- לציין את משחק המילים אבד-עבד-->. בנוסף, המן לא הזכיר במפורש כי העם ה'בעייתי' הוא העם היהודי, וייתכן כי אחשוורוש סבר כי מדובר בבעיה אמיתית ולא במזימה אנטישמית.
 
אחשוורוש נזכר גם ב[[ספר עזרא]]: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם"{{הערה|{{ויקיטקסט|עזרא ד ו}}}}. אולם קיים ספק אם מדובר באותו מלך.