ישעיה הלוי הורוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16" וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לפרשת כי תשא
שורה 52:
מחבר הספר, [[צבי הירש הורוביץ (דרזדן)|צבי הירש הורוויץ]] רב העיר דרזדן הביא את דברי הרב חוקר השושלות [[אפרים זלמן מרגליות]], אשר מצא בתוך ספרו של הרב [[נתן נטע שפירא]] '[[מגלה עמוקות]]' רישום לשנת מות השל"ה כשנת ש"פ. הרב מרגליות קבע שמדובר בשגיאה, ושיער שהאות האחרונה הושמטה אך לא קבע מהי. במהדורה מאוחרת יותר רשם בתיקונים את שנת שפ"ג כשנת פטירת השל"ה.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|שם="מרגליות"}}{{הערה|1=הספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20578&pgnum=37 מגלה עמוקות] ל[[פרשת וירא]] ובכותרת המשנה רשום: דרוש על הספד החסיד הגאון ר' ישעי' מפראג שנפטר בירושלים תוב"ב ש"פ לפ"ק. (אתר כתבים עבריים)}} הרב הורוויץ חישב ושיער שמדובר לפחות בשנת שפ"ו, לפי הידיעה על הגעת השל"ה לטבריה בראש השנה של אותה שנה, אך לא מסר מקור למידע אודות שנת הגעתו לארץ ישראל. בנוסף, הביא את דברי [[סיני האק|סיני הוק]] (חוקר כתבים עבריים, בתחילת תקופת ההשכלה, נקרא גם שמעון האק) שסבר ששנת מותו של השל"ה היא שנת ש"צ. זאת על פי הקדמה לספר "ווי העמודים" של הרב שבתי בנו של השל"ה, המספר שהשל"ה נפטר שנתיים לפני הדפסת הספר "שני לוחות הברית". אלא שלדברי הרב הורוויץ, הוק טעה לגבי שנת הוצאת ספר זה עצמו, וכן לגבי משמעות ההערה, שדיברה על סיום כתיבת הספר שנתיים אחרי הגעתו של השל"ה לארץ.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|1=[http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/5274218 הקדמה והערות של סיני הוק] על הספר 'גל עד' מאת קלמן ליבן}}{{הערה|שם="ווי"|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37243&st=&pgnum=3 ווי העמודים] הקדמתו של שבתי (שעפטיל) בנו של השל"ה לספר 'שני לוחות הברית' והודפס בפני עצמו, מהדורת שנת [[ה'ת"ח]] בהקדמה, על פיה קבע הוק בטעות את שנת מותו של השל"ה לשנת [[ה'ש"צ]]: "ומאחר שבעל הדרך ירט לנגדו, להוציא מחשבתו לפעולתו לאור בארץ החיים, - אור תורתו, בכן לא נגמר הספר בחוצה לארץ, '''כי אם בירושלים שתי שנים אחרי ביאתו'''! ומי"י הייתה זאת לְזַכוֹתוֹ - שהיה ניתק לראי"ה גנזי אוצרות דברי פי חן קבלת איש האלהי החכם הֵגִּילָם הרב הגדול מורנו הרב יצחק לוריא זצ"ל בצרור החיים צרורה נשמתו. ולא היו נראין לשום אדם עד בוא אבי אדוני ז"ל לאוצרתו ולביתו. כי שם תקע אבי ז"ל חנייתו ודירתו, והיה לומד בהם מראש עד סוף כדי להגיע לתכליתו..." ובהמשך: "ושתי שנים אחרי ככלות גמר הספר נלקח ארון אלהים עלה לעליונים ועל ידי זה לא היה לי רשות לצביונים..." (אתר כתבים עבריים)}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37856&st=&pgnum=852&hilite= ספר שני לוחות הברית] - העמוד הסוגר במהדורה המקורית, ובו כותב השל"ה: תם ונשלם, מעזרת אל עולם, שנת השבו'עה לפ"ק. לדעת הוק זוהי שנת שפ"ח ושנתיים אחר כך נפטר השל"ה, ולדעתו של הורוויץ למרות הרישום 'לפ"ק' מדובר בגימטריה למילה שבוע"ה (שנת שפ"ג - שנתיים אחר עלייתו לארץ ישראל) ואילו האות ה' מייצגת את האלפים. ובהתאם לדברי הבן בהקדמת ספרו ווי העמודים, ולפיכך השל"ה נפטר בשנת שפ"ה או שפ"ו לכל המאוחר.}}
 
התאריך י"א בניסן עורר תהיה, מכיוון שלפי פרסום של צאצאי השל"ה בספר סידור השל"ה, הם נהגו בכל יום משבעת הימים שלאחר פטירתו לומר סליחות לפי הוראותיו וצוואתו, וכן להכריז על כך לדורות, אך בכל חודש ניסן ובמיוחד בימי חג הפסח המתחילים ארבעה ימים לאחר התאריך המדובר, אין לומר סליחות.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|שם="ווי"}}{{הערה|שם="ויתילדו"|1="ויתילדו" לפרשתל[[פרשת כי תשא]] תשע"ז, נפתלי אהרן וקשטיין (ספר בהדפסה, כרגע מופץ כדף שבועי ברשת) וראו [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=274462#p274462 דיון מקוון מקדים בעניין] בדיון המקוון של [[אוצר החכמה]]}}
 
נפתלי וקשטיין בספרו 'ויתילדו' מצא את מקור הטעות. לראשונה הופיע התאריך "י"א בניסן" בספר "יקרא דחיי" משנת [[ה'תרפ"ח]] ([[1928]] או [[1929]]), שטעה בהעתקת דברי הספר דור ודור ודורשיו (וי"ו החיבור הראשונה בשם הספר מכוונת). התאריך י"א בניסן מופיע שם בשורת המידע שמעל לשמו של השל"ה ושייך למעשה למידע על נפטר אחר, ואילו בשורה של השל"ה היה כתוב רק: שנת ש"צ.{{הערה|שם="ווי"}}{{הערה|שם="ויתילדו"}}{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29050&st=&pgnum=64 'דור ודור ודורשיו'] של הרב יוסף לוינשטיין, עם התאריך המטעה, השייך לשורה לעיל.}}{{הערה|1=הספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=6390&st=%u05D4%u05D1%u05E8%u05D9%u05EA יקרא דחיי] לחודש ניסן ובו הרישום השגוי. הספר של הרב אפרים לנדא, הוא אוסף רשימות של [[יום השנה|ימי פטירה]] לפי חודשים, ויצא לאור בשנת תרפ"ח (1928 או 1929)}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29093&st=&pgnum=52 הספר מליצי אש] הפופולרי מאת אברהם שטרן, שבו נשנתה הטעות. ספר זה מספר את קורותיהם של אישים שונים והוא ערוך לפי סדר הרשימות בספר יקרא דחיי. ספר זה הופץ בהרחבה ועמו השגיאה האמורה}} וקשטיין מצא גם שחודש הפטירה "טבת" הרשום בספר "תולדות משפחת הורוויץ", גם הוא שגוי, ומגיע מהעתקה מוטעית מתוך הספר "כנסת ישראל", של מידע לגבי בריחתו של השל"ה מן הכלא ויציאתו מירושלים בטבת שפ"ו, אך בחלק זה של הפיסקה אינו עוסק במותו כלל.{{הערה|שם="ויתילדו"}}{{הערה|שם="כנסת"|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44836&st=&pgnum=677&hilite= הספר כנסת ישראל] מאת שמואל יוסף פין (ורשה תרמ"ז, 1886) המביא לראשונה את סיפור הבריחה מירושלים בחודש טבת שנת שפ"ו, לטענתו על פי הכתוב בספר 'ווי העמודים'. הוא כותב את השערתו של הוק שהפטירה הייתה בשנת ש"ץ, לצד השערה עצמית שמדובר בשנת שפ"ח. שתי ההשערות נסמכות על ערעורו של הרב מרגליות על שנת ש"פ הרשומה בספר מגלה עמוקות.}}