אנה קארנינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למוקצה מחמת מיאוס
מ הוספת קישור לדמות משנה
שורה 56:
אנה קארנינה, אשה משכילה מדי וחסרת תעסוקה כלשהי, נשואה בנוחות אך לא באושר, אם לילד, שפוגשת את הקצין הצעיר ויפה התואר ורונסקי. היא נשבית בקסמיו לאחר חיזורים עיקשים מצידו, והופכת לפילגשו. הלשונות הרעות ב[[סנקט פטרבורג]] מצקצקות, ובעלה ההגון מסרב להיפרד ממנה ומחובותיה כרעייה ואם, כדי לא להעצים את הסקנדל. אבל אנה אינה מוכנה להתפשר, היא רוצה את כל החלום, ומקבלת את כל שברו. אחרי שהיא יולדת לוורונסקי בת והנידוי החברתי שלה מושלם, הם מתחילים לריב ללא הפסק ובסופו של דבר היא חשה שאהבתו אליה תמה. המוצא היחיד שאנה מסוגלת להגות הוא זה של הספרים הרומנטיים שהאמינה להם. הסוף: מתחת לגלגלי הרכבת.
 
במקביל, קיימת בספר מערכת יחסים אחרת, של זוג נוסף, משפחה מאושרת לכאורה: קיטי ולוין. קיטי היא ההנגדה לאנה, ומעצימה (כדמותכ[[דמות משנה]]) את הדרמה בעניינה של אנה. היא חיה חיים "מאושרים" נטולי דרמות. שני הזוגות חווים בתקופה זו "אושר רצוף קשיים", אלא שאצל קיטי ולוין נרמזת הדרך לפתרונם, בעוד שאצל אנה וורונסקי נרמזת החמרתם בהמשך עד להידרדרות הסופית. למשל: אנה וורונסקי מבלים "ירח דבש" באירופה, ולעומתם קיטי ולוין חוזרים מיד לאחר החתונה (בעקבות דרישתה של קיטי) אל ביתם שבכפר. ורונסקי, כאמור, מסגל את עצמו לחיי בטלה מאונס, לאחר שנותק מחיי החברה, ולעומתו לוין חוזר במרץ מחודש אל עיסוקיו הרבים - ואל העבודה מבוקר עד לילה, הן במשק והן בעבודה על ספרו. קיטי, לומדת במרץ את תפקיד האשה כ[[עקרת בית]] וגם מכינה את עצמה לחייה כאם לעומת נטישת כל התפקידים האלה בידי אנה.
 
ברומן ארוך ומורכב, המלא בפרטים השזורים זה לזה בדיוק ובאמנות, מראה לנו טולסטוי, כי למעשה המונח "משפחות מאושרות" הוא מונח סתמי, ריק מתוכן, שהחיים אינם "טוב לעומת רע", אלא נמצאים אי שם על קו האמצע. לפי טולסטוי, ייתכן שאותם אלה שחייהם מאושרים לדעת אדם אחד, ייחוו על ידי אחרים כחיים בתבנית קבועה, משעממת ושמרנית. ואילו לאחרים השמרניים יותר, ייתכן שדווקא שבירת הגבולות והליכה אחר אהבת הלב - תיחווה כמבוא לאושר הגדול.