פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות הערת שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים
{{מנהיג
{{ח"כ
|שם תמונה = [[קובץ:Dror Zeigerman.JPG|מרכז|250px|דרור זייגרמן]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]] | כנסות = [[הכנסת העשירית|10]] }}
|משרה=
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|תמונה=[[קובץ:Dror Zeigerman.JPG|מרכז|250px|דרור זייגרמן]]
| שם התפקיד = [[שגריר ישראל בבריטניה]]
|כיתוב=
| התחלת כהונה = 1998
|תאריך לידה=[[15 במאי]] [[1948]]
| סיום כהונה = 2001
|תאריך פטירה=
| הקודם בתפקיד = [[משה רביב (שגריר)|משה רביב]]
|תאריך לידה עברי=[[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]]
| הבא בתפקיד = [[צבי שטאובר]]
|תאריך עלייה=
|תאריך פטירה עברי=
|ממשלות=
|כנסות=[[הכנסת העשירית|10]]
|סיעות=[[הליכוד]]
|תפקידים=*שגריר ישראל ב[[בריטניה]]
|עיסוק קודם=
|עיסוק נוסף=
}}
| תאריך לידה עברי = [[15ה' במאיבאייר]] [[1948ה'תש"ח]]
 
}}
'''דרור זייגרמן-עדן''' (נולד ב-[[15 במאי]] [[1948]]) הוא איש ציבור [[ישראלי]], אשר כיהן כ[[חבר כנסת]] ב[[הכנסת העשירית|כנסת העשירית]] וכ[[שגריר ישראל בלונדון]] בשנים [[1998]]-[[2001]].
 
==ביוגרפיה==
זייגרמן נולד ב[[נס ציונה]] ביום [[הכרזת העצמאות]], [[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]]. ב[[יום העצמאות]] תשי"ח (1958) התקבל יחד עם ילדי יום העצמאות על ידי נשיא המדינה [[יצחק בן צבי]] וביום העצמאות תשכ"ו (1966) נמנה עם 12 משיאי המשואות ב[[טקס הדלקת המשואות]], לכבוד [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] בה שירת אביו ב[[מלחמת העצמאות]].{{הערה|{{מעריב||הוא נולד ביום קום המדינה|1966/04/22|03400}}}}.
 
זייגרמן הוא בוגר לימודי [[מדע המדינה]] ו[[היסטוריה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ובעל תואר שני ביהדות זמננו ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ומ[[אוניברסיטת חיפה]]. לזייגרמן תואר דוקטור ב[[מדעבמדע המדינה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], על התיזה: "ההשלכות הפוליטיות של מיזוגים מפלגתיים-מסגרת עיונית וחקר מקרה – המפלגה הליברלית בישראל". כן למד לימודי דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארצות הברית.
 
במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, היה פעיל ויושב ראש תא [[גח"ל]] ויושב ראש הסתדרות הסטודנטים.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|הדון קישוטים לוחמים בשחיתות|1971/12/19|00900}}{{ש}}{{מעריב||הושגה הנחה בנסיעות אגד|1972/02/28|01904}}}}. במסגרת זאת הרים את דגל המאבק נגד השחיתות בישראל.{{הערה|{{מעריב|אורני איזקסון|קרע בתא גחל באונ' ירושלים|1972/01/03|01807}}}}.
 
ב - [[1973]] כיהן כמזכיר המפלגה הליברלית בירושלים. ב-[[1974]] מונה למרכז [[המועצה הציונית בישראל]]. ב -
1977-1981 היה ראש חטיבת הסטודנטים בהסתדרות הציונית העולמית.{{הערה|{{מעריב|זהר בלומנקרנץ|הפעילות הציונית בחו"ל מקיפה|1978/12/26|02806}}{{ש}}{{דבר|טובה צימוקי|ציונות של סטודנטים|1979/02/19|00805}}}}. בתקופתו חתם הווג'ס – ארגון הסטודנטים היהודי העולמי על תוכנית ירושלים והעביר משרדיו מ[[לונדון]] ל[[ירושלים]]. הוקמו ארגוני סטודנטים יהודיים ציוניים בצפון אמריקה, וסטודנטים יהודיים מרחבי העולם השתתפו בפרויקטים ציוניים בישראל.
 
===חבר הכנסת===
העלה לדיון בכנסת את שאלת מכירת נשק ישראלי ל[[ארגנטינה]] לאור אחריות השלטון להעלמות שלושים אלף אזרחים ובהם כאלף יהודים.{{הערה|[http://www.notes.co.il/karny/user/haa_arg_1983.jpg זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה], הארץ, 2 במאי 1983}}
 
זייגרמן היה פעיל בהתנגדות לדרישות המפלגות הדתיות. הוא התנגד לסגירת [[אל על]] בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק [[מיהו יהודי]]. הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
 
זייגרמן היה בין המתונים מדינית במפלגה הליברלית.{{הערה|ראו למשל: {{דבר||ארליך|1979/11/09|00211}}{{ש}}{{דבר||מה הוא עושה בליכוד|1981/12/04|05001}}}}. הוא תמך בפשרה טריטוריאלית{{הערה|{{דבר|דניאל בלוך|פולמוס יונים נצים|1975/11/27|00308}}}} והתנגד להרחבת [[מלחמת לבנון הראשונה]] מעבר ל-40 הק"מ. הוא הצביע יחד עם [[יצחק ברמן]] בעד הקמת [[ועדת כהן]] לחקירת אירועי סברה ושתילה ולאחר פרסום מסקנותיה קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/1983/02/09/world/israel-coalition-in-disarray-with-parties-split-on-sharon.html ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON], February 9, 1983, The New York Times|שמאל=כן}} לאחר הודעתו של [[מנחם בגין]] על כוונתו להתפטר מראשות הממשלה השתייך לקבוצה של שישה חברי כנסת שהתנו את הצבעתם בעד [[ממשלת ישראל העשרים]], בניסיון להקמת ממשלת אחדות לאומית, ולבסוף הצביעו בעד הממשלה.{{הערה|{{דבר||שיחות בין המערך למפד"ל|1983/08/31|00102}}}}{{הערה|{{דבר|אריה כינרתי|קבוצת הששה התפרקה|1983/10/06|00107}}}}. במרץ [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]]. אולם בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME|שמאל=כן}}.
 
===לאחר שירותו בכנסת===
בשנים [[1986]]-[[1988]] כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, [[אריה דולצין]], ואחראי על תיק הסטודנטים.
 
בשנים [[1988]]-[[1992]] כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התיירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה. כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות ל[[מרוקו]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. זייגרמן סייר באתרי תיירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.
 
בשנים 1992-19951992–1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל ב[[טורונטו]].
בשנים 1996-19971996–1997 עבד בייצוג חברות בינלאומיות.
בשנים [[1998]]–[[2001]] כיהן כ[[שגריר]] ישראל ב[[בריטניה]] כמינוי של [[דוד לוי]]. כשגריר הוא נכח בעת מתן [[הכרעת הדין]] בתביעת הדיבה שהגיש [[דייוויד אירווינג]] נגד [[דברה ליפשטדט]].{{הערה|Vikram Dodd, [http://www.guardian.co.uk/books/2000/apr/12/uk.irving Irving: consigned to history as a racist liar], The Guardian, Wednesday 12 April 2000|שמאל=כן}}.
כשגריר ליווה את ראש ממשלת [[בריטניה]] [[טוני בלייר]] בביקורו הראשון בארץ. הצליח למנוע את ביקורו של שר החוץ הבריטי קוק באירן בזמן משפטי היהודים.
במהלך חגיגות שנות החמישים למדינת ישראל נאם יחד עם הנסיך צ'ארלס בבית הכנסת סנט ג'ונס ווד בלונדון וקיבל את פני [[ראש ממשלת בריטניה]] בלייר ושר החוץ קוק בקבלת פנים חגיגית.
 
בדצמבר [[2005]] תרמו זייגרמן ואשתו כספים ל[[דוד לוי]] שהתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-17.{{הערה|1=[http://www.mevaker.gov.il/serve/site/trumot_primeries_halikud.asp רשימות תורמים למתמודדים בבחירות מקדימות במפלגת הליכוד], אתר מבקר המדינה}}. בבחירות לעירית [[מודיעין-מכבים-רעות]] בשנת 2008 הוא הוצב במקום האחרון, הסמלי, ברשימת "חיים במודיעין מכבים רעות", בראשות [[חיים ביבס]], אחיינו של [[דוד לוי]].{{הערה|1=איילת גל, [http://www.go443.co.il/go443/Article/Articles.asp?Id=2577 רשימת "חיים במודיעין מכבים רעות" כוללת החמישייה הראשונה תא"ל במיל', שתי נשים ושני עורכי דין], 5 באוקטובר 2008, אתר GO443 פורטל מודיעין}}. מאז תום כהונתו כשגריר זייגרמן מתראיין לתקשורת בנושאים הקשורים ל[[בריטניה]].{{הערה|1=ראו למשל: [http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/politics/2657041.stm London conference splits Mid-East media], 14 January, 2003, BBC news; רון רייכמן, [http://news.walla.co.il/?w=//1672135 "בסופו של דבר, המסורת הבריטית ניצחה"], 7 במאי 2010, וואלה; ובני טוקר, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211747 הבריטים מתרגשים: הנסיך מתחתן], אתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2010; [http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FDDMKG&c41t4nzVQ=EL המהפך הבריטי הושלם - קמרון מונה לראש ממשלת בריטניה], משעל על הבוקר, רדיו 103, 12 במאי 2010}}.
 
פרסם מאמרים בנושאים אקטואליים בעיתונים ''[[הארץ]]'' ''[[מעריב]]'' ''[[ידיעות אחרונות]]'' ו''[[ג'רוזלם פוסט]]''.