חוק הרפורמה של 1832 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6:
==המצב לפני הרפורמה==
[[קובץ:William Hogarth 032.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מאת [[ויליאם הוגארת']] המתאר את ההתמודדות בין ויגים לטורים על קולות הבוחרים, שנעשית באמצעות שוחד גלוי]]
הרפורמה הייתה פרי מאבק פוליטי שנמשך עשרות שנים לתיקון העיוותים באופן הייצוג של הבוחרים בבריטניה, מאבק שעמד בתקופות מסוימות בלב הוויכוח הפוליטי בבריטניה.
שורה 19 ⟵ 18:
שינויים דמוגרפיים שהתחוללו במשך השנים, כאשר יישובים שונים איבדו את חשיבותם ואוכלוסייתם הדלדלה, ואחרים גדלו מאד, העצימו את הפערים בין הייצוג לפרלמנט לבין המציאות הדמוגרפית. תהליך זה הואץ בשל [[המהפכה התעשייתית]] שגרמה למעבר תושבים רבים לערי התעשייה המתפתחות. כך התקיימו בבריטניה מחוזות עירוניים שהיו למעשה כפרים, והיו בהם רק כמה מאות או אף עשרות בוחרים (אלו כונו [[מחוז רקוב ומחוז כיס|"מחוזות רקובים" או "מחוזות כיס"]]). מחוזות אלה היו מועדים לשוחד בחירות, כיוון שדי היה בקניית קולותיהם של אנשים מעטים כדי להשיג מקום בפרלמנט. שוחד הבחירות הסתייע בעובדה שההצבעה נעשתה בגלוי. מחוזות רבים היו נתונים למעשה בידיו של אציל כפרי, בעל האדמות הגדול במחוז (מכאן הכינוי "מחוז כיס"). חלק מבני האצולה הגבוהה שירשו קרקעות בכמה מחוזות יכלו להכניס לבית הנבחרים כמה מבני חסותם (היו דוכסים שחלשו על עשרה מושבים ויותר). נציגים שנבחרו הודות לתמיכתו של פטרון אציל נאלצו בדרך כלל להצביע לפי רצונו, כיוון שהוא היה יכול למנוע את בחירתם מחדש.
לצד מחוזות הכיס היו ערים בנות רבבות תושבים, שיוצגו על ידי שני נציגים בלבד, או ללא ייצוג כלל (בנפרד מהמחוז הכפרי שבו שכנו), כגון [[מנצ'סטר]] ו[[בירמינגהאם]].
==המאבק לשינוי שיטת הבחירות==
עיוותי הייצוג לא נעלמו מעיני הפוליטיקאים הבריטים. חלקם, בכלל זה גם הבכירים שבהם, החלו לקרוא לשינוי המצב. ראש הממשלה [[ויליאם פיט האב|ויליאם פיט]] קרא לרפורמה עוד בשנות השישים של [[המאה ה-18]], וגם בנו [[ויליאם פיט הבן]] שנכנס לתפקיד ראש הממשלה ב-[[1783]] החזיק בעמדה דומה, אך לא עלה בידו להוציא את הרפורמה אל הפועל. כמה מכשולים נערמו בפני חסידי הרפורמה: התנגדות של [[בית הלורדים]], שתמיכתו נדרשה כדי לאשר חוקים חדשים, התנגדות מצד המלך [[ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה|ג'ורג' השלישי]]; וקושי להעביר את הרפורמה בבית הנבחרים עצמו, עקב מספרם הרב של צירים שנבחרו במחוזות כיס, שרבים מהם היו צפויים לאבד את מושבם כתוצאה מרפורמה. [[המהפכה הצרפתית]] שפרצה ב-[[1789]] גרמה לריאקציה שמרנית בקרב רוב הפוליטיקאים בבריטניה, מחשש שניסיונות לתקן את סדרי השלטון עלולים לצאת משליטה, כפי שאירע בצרפת. רק מיעוט מבין ה[[המפלגה הוויגית|וויגים]], אנשי המחנה הליברלי בפוליטיקה הבריטית, המשיכו לצדד בגלוי בשינוי סדרי הבחירות בתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]] שפרצו לאחר המהפכה בצרפת. בציבור הרחב, לעומת זאת, הלך והתגבר הלחץ לרפורמות, בהובלתן של תנועות חוץ ממסדיות שארגנו עצומות, אספות והפגנות, לעיתים אלימות. ב-[[1819]] נהרגו 15 מפגינים ומאות נפצעו ב[[טבח פיטרלו]], כאשר הפגנה למען ייצוג הולם בבחירות פוזרה בכוח במנצ'סטר.
|