חוק הרפורמה של 1832 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←המצב לפני הרפורמה: הגהה |
|||
שורה 16:
לא כל אדם היה זכאי להצביע. במחוזות כפריים נדרשה בעלות על קרקע בשווי 40 [[שילינג]]. במחוזות העירוניים הועמדו תנאים שונים הנוגעים להכנסה, לבעלות על רכוש או לתשלום מסים מקומיים. בפועל, הוענקה [[אפליה מינית|זכות הבחירה לגברים]] בלבד, אם כי הדבר לא נקבע במפורש בחוק.
שינויים דמוגרפיים שהתחוללו במשך השנים, כאשר יישובים שונים איבדו את חשיבותם ואוכלוסייתם הדלדלה, ואחרים גדלו מאד, העצימו את הפערים בין הייצוג לפרלמנט לבין המציאות הדמוגרפית. תהליך זה הואץ בשל [[המהפכה התעשייתית]], שגרמה למעבר תושבים רבים לערי התעשייה המתפתחות. כך התקיימו בבריטניה מחוזות עירוניים שהיו למעשה כפרים, והיו בהם רק כמה מאות או אף עשרות בוחרים (אלו כונו [[מחוז רקוב ומחוז כיס|"מחוזות רקובים" או "מחוזות כיס"]]). מחוזות אלה היו מועדים לשוחד בחירות, כיוון שדי היה בקניית קולותיהם של אנשים מעטים כדי להשיג מקום בפרלמנט. שוחד הבחירות הסתייע בעובדה, שההצבעה נעשתה בגלוי, ולכן המשחד היה יכול להיות בטוח שהמשוחד הצביע עבורו. מחוזות רבים היו נתונים למעשה בידיו של אציל כפרי, בעל האדמות הגדול במחוז (מכאן הכינוי "מחוז כיס"). חלק מבני האצולה הגבוהה, שירשו קרקעות בכמה מחוזות, יכלו להכניס לבית הנבחרים כמה מבני חסותם.
לצד מחוזות הכיס היו ערים בנות רבבות תושבים, שיוצגו על ידי שני נציגים בלבד, או ללא ייצוג כלל (בנפרד מהמחוז הכפרי שבו שכנו), כגון [[מנצ'סטר]] ו[[בירמינגהאם]].
| |||