שוק הכרמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.178.98.146 (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1
הגהה
שורה 10:
 
על השינויים הכלכליים והגאוגרפיים בשוק הכרמל מלמד מכתב שנשלח למערכת עיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] ב-21 בדצמבר 1927:
{{ציטוט|תוכן=בלי שים לב למשבר הכלכלי ולצמצום הפרנסה, העבירה העירייה אשתקד את השוק מקרן רחובות אלנבי ונחלת בנימין אל רחוב הכרמל, הרוכלים בעלי הסוכות הוכרחו לשלם לעירייה 20 לירות מצריות כל אחד עבור התקנת הסוכות החדשות. והנה, חלק גדול מהקונים לא עבר לשוק החדש, אלא נשאר בחלק רחוב הכרמל הקרוב ליפו, ועל יד שוק הכרמל צובאים יום-יום ערבים מהכפרים ומוכרים ירקות בלי כל חובת רישיון ומס של העירייה. מאין להם כל הוצאות, הם מוכרים בזול וגוזלים את לקוחותינו המעטים. והנשים הבאות לקנות בשוק מבכרות בכלל לקנות מאת הערבי, אפילו כשאינו מוזיל. חוץ מזה החלה העירייה מוציאה רישיונות גם לרוכלים, שאינם משלמים את הסכום ששילמנו אנו, ומעט הפרנסה מהחלקמתחלק ע"י כך לחלקים קטנים, שיש בהם משום זה חסר וזה אינו נהנה.{{ש}}אם לא תחדל העירייה מלחלק רישיונות נוספים ולא תחייב גם את הערבים בתשלום מס, עומד מצבנו להיהרס לגמרי ונוספו עוד מחוסרי פרנסה ורעבים למשא על הצבור. ברגשי כבוד, אחד הרוכלים}}
 
בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הופנו טענות כלפי השוק כי הוא מהווה מפגע תברואתי.<ref>יחיא (זכריה) עמראני, "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1962%2F09%2F28&id=Ar05537&sk=2901AE67 שוק הכרמל - מיטרד קבוע]", [[חרות (עיתון)|חרות]], 28 בספטמבר 1962</ref>