ריקודי עם בישראל – הבדלי גרסאות

ב-1924 יצר [[ברוך אגדתי]] את הגרסה הישראלית של ההורה הרומנית, שנקראה על שמו "הורה אגדתי" והייתה הריקוד העממי הישראלי הראשון, החלוצים רקדו את הריקוד במעגל בקצב מסחרר כשזרועותיהן של הרקדניות היו כרוכות סביב כתפיהם של הרקדנים והמהירות הצנטריפוגלית גרמה לכך שרגליהן ריחפו מעל הקרקע.

הכוראוגרפית המשמעותי הראשונה הייתה [[רבקה שטורמן]] שעלתה לארץ בשנת 1929, היא הצטרפה לארגון שהוקם ומומן על ידי ההסתדרות, ארגון שהקדיש עצמו ליצירה של ריקודי עם.

בשנים 1929-19311929–1931 ארגנה [[גורית קדמן]] שני פסטיבלי מחול בכפר הנוער [[בן שמן]], המקום בו לימדה, לקראת הפסטיבל היא יצרה את הריקוד "ימינה ימינה", ב-1944 ארגנה גורית קדמן תחרות ריקודים בקיבוץ דליה במסגרת חגיגת הביכורים בשבועות ובאותה השנה היא ארגנה את כנס המחולות בקיבוץ.

ב[[כנס מחולות העם בדליה]] בשנים [[1944]]-–[[1968]], השתתפו מאות רקדנים שיצרו את [[ריקוד עם|ריקודי העם]] הישראליים. ביניהם ניתן למנות את גורית קדמן ו[[יונתן כרמון]].

בשנת 2012 הושק האלבום הראשון של הפרויקט "צעד קדימה" שהוא פרויקט חידוש שירי ריקודי העם הקלאסיים בו לקחו חלק אמנים רבים ביניהם יואב יצחק, [[שלומי שבת]], [[אביהו מדינה]], [[סגיב כהן]], [[גלעד שגב]] ועוד, את הפרויקט יזם הכוראוגרף גדי ביטון.

ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל בתאריך 20/4/2018  ה' באייר בדיוק בשעה 16:00 שהיא השעה שבו הושמעה הכרזת העצמאות על ידי [[בן-גוריון]], הושמעה ההכרזה המקורית בכל הכיכרות במדינת ישראל וכן במועדוני ריקודי עם ישראלים בכל רחבי העולם ומיד לאחריה פצחו עשרות אלפי הרקדנים בריקוד "הורה 70" שחובר ע"יעל ידי הכוריאוגרף גדי ביטון לשיר "[[ישראל שלי]]" בביצוע [[ירדנה ארזי]] ו[[ליאור נרקיס]], השיר והריקוד חוברו והולחנו במיוחד ליום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.

* ריקודי מעגל

מאות חוגי ריקודי עם פרושים בכל רחבי הארץ בהם רוקדים אלפי רקדנים מכל הגילאים.

• סוג הרקדנים – נשים בלבד, עיוורים בלבד, נכים על כיסאות גלגלים, גיל הזהב, תלמידים או פתוח לכלל ציבור הרקדנים.

• רמת הריקודים – מתחילים מהצעד הראשון, רמה בינונית, ריקודים למתקדמים או רמות מעורבות כשבמקרה האחרון בדרך כלל מתחילים בריקודים ברמה הנמוכה וממשיכים לרמות מתקדמות יותר במהלך ההרקדה.

להקות ריקודי העם הישראלים החלו בפעילותן בתקופת פסטיבל המחול בקיבוץ דליה, הלהקה הראשונה שהוקמה הייתה להקת הרעי"ם בחיפה ב-1950 ומיד לאחריה הוקמה להקת כרמון, מאז הוקמו עשרות להקות, רובן להקות של רקדנים חובבים שממומנות על ידי רשויות מקומיות ומופיעות בעיקר במועדונים של אותה הרשות, וחלקן להקות הכוללות רקדנים מקצוענים ושחלק מהרפרטואר שלהם הוא ריקודי עם.

{{הערה|4= אתר הורה ירושלים [http://www.horajerusalem.org/About.aspx]}}'''הורה ירושלים''' הלהקה הייצוגית של ירושלים הפועלת במסגרת עמותת הורה ירושלים עמותה עירונית למחול ולזמר, הפועלת כמלכ"ר תחת האגף לאמנויות בעיריית ירושלים ובחסות משרד התרבות והספורט. הלהקה מופיעה באירועים וטקסים שונים בארץ ובחו"ל. לרוב אלו הם אירועים רשמיים וממלכתיים בעלי ערך ייצוגי.

[[להקת המחול הקיבוצית]] הלהקה נוסדה על ידי [[יהודית ארנון]] בשנת 1973 בקיבוץ געתון שבגליל המערבי. כיום עומדת הלהקה בשורה אחת עם להקות המחול המודרני מהטובות בעולם ומייצגת את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים מעל בימות מחול נחשבות ומובילות.

{{הערה|6= אתר להקות מחול משגב [https://www.misgav.org.il/objDoc.asp?PID=447943&OID=775389]}}'''להקות המחול משגב''' הלהקות הוקמה לפני 33 שנה ומכילות 6 להקות ו-350 רקדנים, הלהקות לוקחות חלק במופעים קהילתיים גדולים וססגוניים ומשתתפות באירועי דגל בתחום להקות המחול ברחבי הארץ: פסטיבל המחול כרמיאל, פסטיבל אשדוד, אירועי עד-דלא ידע בערים שונות, אירוע טד, קאמפ בתנועה באילת, פסטיבל שבועות בכפר סבא, הרקדות שונות, אירועי יום העצמאות של המדינה. ב2018ב-2018 הופיעו הלהקות הבוגרות במופע מכובד, במסגרת מנויי מחול של היכל התרבות בפתח תקווה במופע – "פעימות".

[[אנחנו כאן]] הקת הפולקלור היהודי הייצוגית של ישראל והעיר תל אביב-יפו. הלהקה נוסדה בקיץ 1956 בווילנה בירת , בשנות ה-70 עלו לארץ וחידשו את פעילותם בשם "אנחנו כאן"

'''להקות כרמי מחול''' להקות המחול הייצוגיות של כרמיאל בהפעלת רשת המתנ"סים. הלהקות מונות כ-150 רקדנים תלמידי בתי ספר והן החלו את פעילותן לפני 35 שנה.

'''הורה כפר- סבא''' הלהקות הייצוגיות של כפר סבא, מונות 4 להקות קטקטים, ניצנים, נעורים ובוגרים, הלהקות מופיעות בפסטיבלים בארץ ובחו"ל.

'''להקת המחול פרסקו''' הלהקה הייצוגית של חולון שמונה כ-10 רקדנים , הלהקה הוקמה ע"יעל ידי הכרואוגרף [[יורם כרמי]] ב-2002.

'''להקת מחול מקצבים''' להקת המחול הייצוגית של נהריה, הלהקה נוסדה ב-1997 ביוזמתם של יוסי זיגלמן, מנהל קריית החינוך עמל נהריה. הלהקה מופיעה בפסטיבלים בארץ ובחו"ל.

'''להקת גוונים''' הוקמה ב- 1975ב־1975 ומאז ועד היום פועלת בעיר ראשון לציון, הלהקה משמרת את כל גווניגוני המחול הישראלי ומשלבת בין ישן לחדש. חברי הלהקה רקדניות ורקדנים מגיל 30 ועד 70 מופיעים בשלל מחולות ריקוד יוון לצד ריקוד רועים, ריקוד חסידי לצד ריקוד ים תיכוני, ריקוד מדבר והורה ישראלית.

'''להקת המחול בת דור''' נוסדה בשנת 1968 ע"יעל ידי הגב' בת - שבע דה רוטשילד וג'נט, הלהקה הייתה מן הראשונות בעולם שעבודתה התבססה על מיזוג הטכניקות של הבלט הקלאסי והמחול המודרני, כאשר הרפרטואר העשיר מעוצב ברוח בת זמננו.

[[להקת ענבל]] להקת מחול אשר נוסדה בישראל ב-1949 על ידי שרה לוי-תנאי כדי להמשיך את המסורת העשירה של תרבות יהודי תימן. להקת ענבל, בניהולה האמנותי של לוי-תנאי, זכתה במשך כארבעים שנה להצלחה רבה, הן בארץ והן בסיבובי ההופעות בעולם.

{{הערה|5= אתר בת שבע [https://batsheva.co.il]}}'''להקת מחול בת שבע''' להקה בינלאומית המונה כ- 40כ־40 רקדנים בשתי להקות: הלהקה הבכירה ואנסמבל בת-שבע הלהקה הצעירה רקדניה מגיעים מן הארץ ומן העולם. להקת בת-שבע היא מלהקות המחול הגדולות בישראל ומקיימת כ-220 הופעות בשנה למעלה מ-100,000 צופים.

ריקודי עם ישראלים נפוצים ברחבי העולם, היכן שישנן קהילות של ישראלים, ריכוזי יהודים או אוהבי ישראל כמו קהילות של נוצרים אוונגליסטים או חברי תנועת מקויה ביפן.

{{הערה|http://www.israelidances.com/worldclasses.asp?Country=All&am}} קיימים מאות חוגי ריקודי עם ברוב היבשות בעולם ובהם רוקדים אלפי רקדנים.

'''באמריקה הצפונית''' ברוב מדינות ארצות הברית ובערים המרכזיות בקנדה.

'''באמריקה הדרומית''' במקסיקו, ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי.

'''באירופה''' בצרפת, איטליה, הונגריה, פולין, בלגיה, קרואטיה, צרפת, הולנד, אוסטריה, איטליה, דנמרק, אנגליה, סרביה, רומניה.

'''באסיה''' ברוסיה, טאיוון, הונג קונג וסינגפור.

'''באוסטרליה''', בניוזילנד וביפן.

בחלק מהמדינות ישנן פסטיבלים של ריקודי עם ישראלים אחד לשנה כמו אלה שקיימים בישראל, לדוגמה הפסטיבל שמתקיים בטורונטו בקנדה.

המרקידים של חוגי העם , חלקם ישראלים וחלקם מקומיים, מדי פעם מבקרים מרקידים ישראלים את החוגים בחו"ל ומדריכים את המרקידים המקומיים בריקודים חדשים.

מרקידים מקומיים בחו"ל מגיעים מדי פעם להשתלמויות בישראל במקומות כמו פסטיבל הקמפ בתנועה באילת, הפסטיבלים בישראל מהווים גם מקום מפגש לרקדנים בכל העולם.

'''סבב ריקוד''' כל ריקוד מבוסס על בין 2-32–3 סבבים זהים או דומים.

'''ריקודי הורה''' הרבה ריקודים מבוססים על ההורה המקורית של ברוך אגדתי, ריקודים כמו הורה חדרה, הורה ממטרה ועוד, הורה היא ריקוד מעגלי ונהוג שהמשתתפים בריקוד מחזיקים ידיים.

'''ריקודים בסגנון ואלס''' ריקודי עם מבוססים בחלקם על ריקוד הואלס כמו וואלס עגור השחר, ואלס החתונה ועוד.

== פסטיבלים ==

פסטיבל המחול הראשון התקיים בין השנים 1929 ל-1931 בכפר הנוער בן שמן, אותו ארגנה הכוראוגרפית גורית קדמן, מאז מתקיימים מספר פסטיבלים בערים שונות ובקיבוצים, בפסטיבלים משתתפים להקות מהארץ ומחו"ל, והם מהווים מפגש ומקום בילוי למרקידים ולרקדנים.

[[גורית קדמן]] יצרה ריקודים בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, בין היתר "ישם מדבר" ועיבודה ל"הורה אגדתי" וריקודים של שרה לוי-תנאי, ששניים מהם הוגדרו כריקודים ב"נוסח תימני", בהמשך היא הדריכה מדריכים וכיאוגרפיים בארץ והקימה את הפסטיבל המחולות הראשון בקיבוץ דליה.

[[אליהו גמליאל]] יצר ריקודים במשנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה העשרים בין הריקודים שיצר "מי האיש", "שני שושנים", "ציון תמתי", "איילת אהבים", "כל הכבוד".

'''ויקי כהן''' בשנת 1953 חיבר את הריקוד הראשון הורה ממטרה ולאחר מכן התמחה בחיבור ריקודי דבקות מהבולטים בניהם "אגדת רבקה", "דבקה חמור", "דבקה דרוז", "דבקה קציר", "דבקה הלל" ו"דבקה דליה" שחובר לפסטיבל המחולות בקיבוץ דליה.

'''תמר אליגור''' הדריכה רוקדים החל מהקורס הראשון לריקודי עם שנערך בארץ בשנת 1945 בשנות ה60ה-60 של המאה העשרים תמר יצרה 12 ריקודים בניהם "קלו רגליים", "כי תנעם", "זמר איכרים", "חג עשור" ועוד.

'''אלי רונן''' הריקוד הראשון שיצר היה ב-1976 "לפנות ערב" ומאז יצר כ-100 ריקודים בניהם "כי רב להושיע", "מיגדלור", "הפייטן" (תקוות ימיי) ו- "איך עף הזמן".

'''שאול רוזנפלד''' את הריקוד הראשון שלו "הנאווה בבנות" יצר בשנת 1955 בשנות ה-60 וה-70 חיבר עשרות ריקודים בניהם "סיגל" ו"מדם רובר"" חגיגת אביב", "הנאוה בבנות", "הורה ירושלים", "הספיקו מהיר", "קריטיקוס סירטוס".

''' ד"ר צבי פרידהבר''' בשנים 1944 – 1975 היה מדריך וכוריאוגרף בתחום ריקודי-העם. יצר את הריקודים: "ניצנים נראו בארץ", "בת הכרמל", "חג הגז", "על גמלי", "אדמה", "שמחו נא", "שמעו שמעו", "עלם וסוסתו", "כשלמה את שולמית", "ריקוד עצי הגן", "אם לא תדעי לך", "הבו זמר".

'''משה תלם''' יצר את הריקוד הראשון "לך ירושלייםירושלים" בשנת 1966 ואת "דבקה כרמיאל" יצר ב-1988, שחובר לקראת הפסטיבל הראשון בכרמיאל, בנוסף הוא חיבר כ-80 ריקודים בניהם "זה הזמר", "לי זמרי מולדת", "אוהבת סמבה", "שמש בוקר", "שאני במחול", "ריקוד הפרחים", "משאת נפשי", "סימן שהחורף כבר כאן", "שאני בתוף" ועוד.

'''שרה לוי-תנאי''' יצרה ריקודים בין השנים 1950-19901950–1990 הידועים בניהם "קול דודי "ואל גינת אגוז" "אל הרהט" בת צורים" "אנה הלך דודך" "נדם כל עוף" "שלום לבוא שבת" "אור חבצלות" " הנודד" "הרשות" "עם השחר" "ענבלים" "תדרכי נפשי עוז".

'''שלום עמר''' חיבר עשרות ריקודי עם מהמפורסמים "בלילה על הדשא", "בפרדס ליד השוקת", "הוי ארצי", "מרש הדייגים", "סליחות", "יסמין" , "אף נשיקות" ועוד.

'''יעקב (יענק'לה) דקל''' רקדן וכוריאוגרף יצר ריקודי עם כמו, "הורה חפר". "עם סגולה", "אגלי טל" ו"הורה סחרחורת".

'''ינקלה לוי''' חיבר 84 ריקודים בשנות משנות ה-70 ועד לשנות ה-90 של המאה העשרים בין ריקודיו הידועים "לא אהבתי די", "הורה חדרה", "הורה בקעה", "שחרחורת", "הנך יפה", "החיננית", "עצי הצפצפות", "מחול השבת", "בת תימן", "חזור אהובי", "ארץ ארץ", "ארץ ישראל יפה" ועוד

'''מוטי אלפאסי''' מרקיד וכוראוגרף, יצר כ-35 ריקודי עם החל משנות ה-80 של המאה העשרים בין יצירותיו "כאן בדרום" , "על כנפי הכסף" , "שלום לך ארץ נהדרת", "שיירת הרוכבים" ועוד.

'''שושנה קופלביץ''' מרקידה וכיראוגרפית בין ריקודיה המפורסמים "ים השיבולים", "אור וירושלים", "מלא כוס יין" ועוד.

'''טוביה טישלר''' את הריקוד הראשון "ככה וככה" יצר בשנת 1989 ומאז יצר למעלה מ-60 ריקודים, בניהם "יפה כמוה לא היתה", "בלילות הקיץ" ו"טנגו פולני".

[[אבנר נעים]] כוריאוגרף ומגיש תוכניות ברדיו בהם מושמעים שירים עבריים, יוצר ריקודי עם כמו "היו לילות", "אהבת ערב", "חמישים דקות מחיפה" ועוד.

'''שלמה ממן''' רקדן וכוריאוגרף יצר כ-200 ריקודים החל משנות ה-70 בהם "גוונים", "שירי לי כנרת", "בלדה למעיין", "שמרי לי" על המנגינה', "פרח הלילך" ועוד.

'''ישראל שיקר''' את הריקוד ראשון "נגן לה ירדן" יצר ב-1984 ומאז יצר 147 ריקודים בניהם "אהבתיה", "אנשי הגשם", "אל תעברי לבד ילדה", "בוא נשוב אל הטנגו, "הזמנה למחול " ועוד.

'''אטיה אוהד''' מרקיד וכוראוגרף שיצר מספר רב של ריקודים בניהם "הפוך", "פרח בשממה", "ריקוד לילי" ועוד.

'''אלעד שטיימר''' מרקיד צעיר שיצר בעשור האחרון מספר רב של ריקודים בניהם "טוי", "יהללוך", "השיבני" ועוד.

'''ויקטור גבאי''' מרקיד וכוראוגרף יצר ריקודים כמו , "עד בכי", "אשא אותך", "כל כך קסומה", "חרותי" , "בבוסתנים" ועוד

'''ירון בן שמחון''' מרקיד וכוראוגרף יצר ריקודים כמו , "כמה טוב שבאת", "כמה חסר" , "אפילו שאהבת" ועוד.

'''חנן דדון''' מרקיד וכוראוגרף יצר ריקודים כמו, "לאורך הטיילת" , "השמש תזרח לאהבה", "הורה אפק" ועוד.

'''חיים שריון''' מרקיד וכוראוגרף יצר ריקודים כמו , "בואו נשיר", "לארץ יפה", "בת שישים" , "שיר על רעי" ועוד.

'''מרקו בן שמעון''' מרקיד וכוראוגרף יצר ריקודים כמו ,"ליל סתיו", "לך ועליך", "לא פעם בקיץ", "אגדת המפוחית", "לעצמי בלבד" ועוד.

{{הערה|1= אתר ארגון המרקידים [http://www.markid.co.il]}}}הארגון הוקם בשנת 1976 הארגון הוא אגוד מקצועי המסייע למדריכים בכל הנוגע ליחסים עם מעסיקים, ליחסים בין מדריכים לבין עצמם, מטפל בטבלאות השכר, תעריפי ההרקדות ודירוג המדריכים, עריכת השתלמויות, סדנאות וימי עיון להעשרה, דואג לאתיקה והגינות בין המרקידים.

{{הערה|2= אתר ארגון הרוקדים [http://www.harokdim.org]}}}הארגון הוקם כעמותה בשנת 2007, ארגון הרוקדים שם לו למטרה לשתף פעולה עם ארגוני המרקידים ולהביא בכך לפתרון סוגיות העומדות על הפרק להנאתם ולרווחתם של הרוקדים והמרקידים כאחד. בתוך ארגון הרוקדים פועלים צוותים במתכונת של ועדות משנה הדנות בנושאים שונים, אשר בסופו של תהליך עולים לדיון ולהצבעה במליאת חברי העמותה, שם מתקבלות ההחלטות באורח דמוקרטי.

את האירוע מנחים שדרני רדיו, במהלך האירוע בוחרים הרקדנים את עשרת הריקודים המובילים בכל קטגוריה.

{| class="wikitable"

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

* תהל שקמה-אביבי, [http://img2.tapuz.co.il/forums/74078935.pdf ריקודי העם הישראלים כמייצגי תרבות: מן החלוצים ועד ימינו], עבודה במסגרת לימודים ב[[אוניברסיטת תל אביב]], הפקולטה למדעי הרוח