טיסה 800 של TWA – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:TWA800reconstruction.jpg|250px|שחזור השרידים של טיסה 800]]

מטוס ה[[בואינג]] המיושן 131-747 של חברת [[TWA]] נועד לטוס ב-[[17 ביולי]] [[1996]] מניו-יורק לפריז. המטוס עוכב למשך כשעתיים וחצי משום שהמטען של אחד הנוסעים לא הועמס, ובמשך כל הזמן הזה מערכת מיזוג האוויר של המטוס, שמוקמה בדיוק מתחת למכל הדלק המרכזי שהיה ריק כמעט לחלוטין מדלק, פעלה, בעודה מצננת את תא הנוסעים, אך מחממת את דפנות המכל. לבסוף, המטוס המריא מנמל התעופה בשעה 20:20.

תחילה סברו רבים שמדובר בפיגוע [[טרור]], והחקירה, שנוהלה על ידי הוועדה הלאומית לבטיחות התעבורה (NTSB) ועל ידי ה-[[FBI]] התנהלה זמן רב בכיוון זה דווקא. סברה זו מקורה בכך, שעדי ראייה רבים דיווחו שראו דבר-מה שנראה כמו [[טיל]]; מאוחר יותר, דו"ח ועדת החקירה הסביר זאת בכך, שהעדים ראו למעשה את ירכתי המטוס נוסקים לאוויר לאחר הינתקות החרטום. ה-FBI היה משוכנע בכך כיוון שמצא שרידים מיקרוסקופיים של חומרי נפץ.

ברם, ככל שרב חומר החקירה, ובכלל זה חלקי המטוס אשר חולצו מקרקעית האוקיינוס, גרסה זו נראתה פחות ופחות סבירה. לא נמצאו ראיות לכך שחומר נפץ התפוצץ במטוס. לעומת זאת, חקירה של שברי המטוס, ובמיוחד של שברי תא הדלק המרכזי, הראתה סימנים של גל הדף שהתפשט בתוך התא וטרק את המחיצה הפנימית הקדמית שלו אל דופן התא עצמו; ממצאים אלה העלו באופן ניכר את החשד שהייתה זו התפוצצות של דלק אשר גרמה לתאונה.

כדי לסתור את הנחת ה-FBI החליטו החוקרים לשחזר את המטוס כולו ולבנות אותו מאלפי חלקיו מחדש.

החוקרים ניסו לאמת שהטמפרטורה של אדי הדלק במיכל יכולה הייתה להגיע לנקודת ההבזקה, באמצעות טיסת מבחן מסוכנת ששיחזרה את התנאים בטיסה המקורית, והצליחו בכך. הטמפרטורה שנמדדה במיכל בעת הטיסה הגיעה עד לכדי 57 מעלות צלזיוס. טמפרטורה שבה אדי דלק המטוסים יכלו להיות מוצתים.

בשלב הבא היה על החוקרים לאתר את מקור הניצוץ. החוקרים שיערו כי הניצוץ נוצר במיכל, אך האופן היחיד שבו אדי הדלק שבתא ההרמטי היו יכולים להתלקח היה באמצעות מד הדלק החשמלי, אך הלה פעל ב[[מתח חשמלי|מתח]] נמוך מאוד של 5 וולט, ולא יכול היה לגרום לניצוץ שיפוצץ את אדי הדלק. אז החוקרים שמו לב לשני מרווחים קצרים ביותר (שני מיקרו-שניות כל אחד) של שקט מוחלט ברעש הסטטי בהקלטות שב[[קופסה שחורה (תעופה)|קופסאות השחורות]], אשר הראו על כך שבזמן של שקט זה אירע [[קצר חשמלי]] במערכת החשמלית של המטוס. קצר זה יכול היה לגרום לעליית מתח פתאומית במד הדלק, לניצוץ חשמלי ולפיצוץ הדלק בתא המרכזי. מסקנתם הייתה שכבלים של מתח גבוה של תאורת המטוס נשזרו עם כבלים במתח נמוך של מד הדלק, ועקב בידוד פגום, הזרם בעל המתח הגבוה חדר למיכל דרך הכבל של מד הדלק וגרם לניצוץ שגרם לפיצוץ שביקע את המיכל.

ועדת החקירה אימצה את הגרסה הזו והיא ההסבר המופיע במסקנות הוועדה, שפורסמו ב-[[23 באוגוסט]] [[2000]]. שגם ה-FBI הסכים לו לבסוף. העיקריות שבהמלצות הוועדה היו לשים חומר בידוד בין המיזוג לבין מיכל הדלק כדי למנוע את התחממותו, ולבצע בדיקה לאיתור והחלפת כבלים בעלי בידוד פגום.

בשנת [[2005]], מנהל התעופה הפדרלי, אשר קודם לכן עסק בעיקר בהגנת תא הדלק מפני מקורות הינצתות (ignition) מבחוץ, תיקן תקנה, שלפיה יש למלא את תא הדלק ב[[חנקן]], על-מנת להוריד את יכולת ההידלקות (flammability) של תערובת הדלק/אוויר שבתא. מערכת זו, לפי הערכת המנהל, תוכל למנוע 8 מתוך תשע תאונות אפשריות שהיו מתרחשות לולא הוצאה תקנה זו.