חסידות דושינסקי – הבדלי גרסאות

רבי יוסף צבי עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מ[[יהדות אוברלנד]], ללבוש לבוש חסידי ([[שטריימל]] בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רביהרבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת יוסף דוידוביץ' והרבהרב אברהם גולדשטיין, ור' יוסף דוידוביץ', לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את ה[[לבוש מסורתי ביישוב הישן|לבוש הירושלמי]] בשבתות ("קאפטן", "[[ג'ובה (לבוש)|דז'ובה]]" וגרביים לבנים). עם זאת, עדיין הקהילה אינה חצר חסידית לחלוטין. כך למשל בטיש בליל שבת משתתפים בעיקר תלמידי הישיבה.

בתקופת רביהרבי ישראל משה הוקמה קהילה ב[[בני ברק]]. בשנות ה-90 הוקמה קהילה גם ב[[בית שמש]]. בערים אלו קיימים תלמודי תורה וישיבות קטנות של הקהילה. בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות. בתי מדרש של חסידי דושינסקיא קיימים גם ב[[אלעד]], [[אשדוד]], לונדון ו[[ניו יורק]]. נוסח התפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]].

כיום מנהיג הקהילה וראש הישיבה הוא בנו של הרב ישראל משה, [[הרב יוסף צבי דושינסקי (השני)|רבי יוסף צבי]], חתנו של הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) מייזליש רבה של קהילת סיגעיט בניו יורק. אחיו, רבי מרדכי יהודה, הוא רבה של קהילת דושינסקיא ב[[רמת בית שמש]].

כמו חצרות חסידיות נוספות שמקורן בהונגריה מתאפיינת גם חסידות דושינסקיא בהתבדלות קהילתית, בהתנגדות ל[[מדינת ישראל]] ובהקפדה על דיבור ב[[יידיש]].