פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,152 בתים ,  לפני 9 חודשים
תימא יג עמ' 5-32
==היסטוריה==
===ראשית היישוב היהודי בתימן===
ההיסטוריה של יהדות תימן היא עתיקת יומין. לפי מסורת יהודי תימן הם מיוחסים ל[[שבט יהודה]] ול[[שבט לוי]]{{הערה|באבן ספיר, פרק הודו-קוגין, משפחות השחורים, כינה אותם "הלא מוחזקים המה ליהודים היותר מיוחשים שבעולם"}}, והם מונים את שנות גלותם לתימן מ[[חורבן בית ראשון]]{{הערה|1=על פי התיארוך המקובל במחקר, חורבן בית ראשון התרחש בשנת 586/7 לפנה"ס. עם זאת, על פי המניין המסורתי של יהודי תימן הנסמך על מקורות חז"ל החורבן אירע בשנת 422 לפנה"ס}}. בני הקהילה מכריזים כל שנה במהלך ה[[קינות לתשעה באב]] מתוך ה[[תכלאל]] על השנים לחורבן הבית הראשון, ובתוך כך אומרים {{ציטוטון|ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותנו אנו הגולים פה (כך וכך) שנה}}. מכאן יש הטוענים שראשוני הקהילה הגיעו לתימן עם חורבן הבית הראשון. ב-[[16 בספטמבר]] [[1970]] נתגלתה וצולמה על ידי ד"ר וולטר ו' מילר כתובת מ[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] על [[משמרות כהונה|כ"ד משמרות הכהנים]], ב[[מסגד]] של הכפר בית אל חאצ'ר (כ-15 ק"מ מזרחית ל[[צנעא]]). הכתובת חרותה על צד אחד של עמוד מרובע, כאשר כותרתו של העמוד שוקעה ברצפת המסגד. משמעות הכתובת היא כי בזמן בית המקדש השני הייתה קהילה יהודית בתימן וחיו בה כהנים{{הערה|1=ראו: לוי נחום, '''ספר התעודה ליהודה''', עמ' 21; וכן ב-"[[תרביץ]]", שנה מ"ב, חוברת ג-ד, תשל"ג.}}. התייר ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושי]], [[שד"ר|שליח]] [[ירושלים]], הרב [[יעקב ספיר]] שביקר בתימן באמצע [[המאה ה-19]] כותב כי ראה [[בית קברות]] יהודי עתיק יומין בתימן ובו מצבות של יהודים מתחילת [[מניין השטרות]], אולם למעשה מדובר בתחילת האלף השני למניין השטרות. יש המניחים כי התיישבות היהודים באזור תימן הייתה קשורה לסחר ה[[תבלין|תבלינים]] שהתפתח באזור זה בין המאה ה-3 לפני הספירה ל[[המאה ה-3|מאה ה-3]] לאחר הספירה.
 
בשנים האחרונות נתגלתה ע"י פרנסואה ברון ואנדרי למיר כתובת שבאית קדומה, שחשיבותה גדולה מאוד לתולדות יהודי תימן. הכתובת מתוארכת לשנת 600 לערך לפני הספירה, כלומר, עוד לפני חורבן בית ראשון, ומספרת בין היתר על מסחר בין תימן לבין ערי יהודה. מדובר בסחר הבשמים, שהתנהל בדרך היבשה מתימן אל ערי יהודה שבדרום ארץ ישראל. ממצא זה מאשר את הנאמר במקרא פעמים רבות על המסחר בין ארץ ישראל לבין תימן דרך דדן, בהתייחסות מפורשת לבשמים. פרופסור יוסף טובי כותב בעקבות גילוי זה כך: " האזכור המפורש של ערי יהודה, לראשונה בכתובות שבאיות, מוכיח את הקשר הישיר בין ארץ ישראל לבין תימן, ומחזק את המסורת בדבר קיום נוכחות יהודית בתימן לפחות מראשית המאה השישית לפני הספירה".
 
ב-[[16 בספטמבר]] [[1970]] נתגלתה וצולמה על ידי ד"ר וולטר ו' מילר כתובת מ[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] על [[משמרות כהונה|כ"ד משמרות הכהנים]], ב[[מסגד]] של הכפר בית אל חאצ'ר (כ-15 ק"מ מזרחית ל[[צנעא]]). הכתובת חרותה על צד אחד של עמוד מרובע, כאשר כותרתו של העמוד שוקעה ברצפת המסגד. משמעות הכתובת היא כי בזמן בית המקדש השני הייתה קהילה יהודית בתימן וחיו בה כהנים{{הערה|1=ראו: לוי נחום, '''ספר התעודה ליהודה''', עמ' 21; וכן ב-"[[תרביץ]]", שנה מ"ב, חוברת ג-ד, תשל"ג.}}. התייר ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושי]], [[שד"ר|שליח]] [[ירושלים]], הרב [[יעקב ספיר]] שביקר בתימן באמצע [[המאה ה-19]] כותב כי ראה [[בית קברות]] יהודי עתיק יומין בתימן ובו מצבות של יהודים מתחילת [[מניין השטרות]], אולם למעשה מדובר בתחילת האלף השני למניין השטרות. יש המניחים כי התיישבות היהודים באזור תימן הייתה קשורה לסחר ה[[תבלין|תבלינים]] שהתפתח באזור זה בין המאה ה-3 לפני הספירה ל[[המאה ה-3|מאה ה-3]] לאחר הספירה.
 
בעיר ט'פאר {{אנ|Zafar, Yemen}} שבתימן נמצאה טבעת אבן שעליה נכתב שם בעליה, "יצחק בר חנינא", כשעליה מצויר [[ארון הברית]] כשמעליו שני [[הכרובים]]. החוקרים מתארכים ממצא זה בין השנים 330 לפנה"ס - 200 לספירה{{הערה|יוסף טובי, תימא י"ד}}.