רצח ארלוזורוב – הבדלי גרסאות

 

==הרצח==

 

בהתקרבם ל[[שפך הירקון]] הבחינה סימה בשני גברים שהלכו בעקבותיהם, האחד גבוה והשני נמוך. "השנים העוקבים אחרינו אינם מוצאים חן בעיני" אמרה לבעלה. הם יצאו מן החוף ונכנסו לשכונה קטנה ליד שפך הירקון. הם שוטטו בין בתי השכונה, וכשהרגישו כי נפטרו מן העוקבים, חזרו לחוף הים ופנו דרומה לכיוון מרכז תל אביב. שוב הבחינו בעוקבים. בהתקרבם לבית הקברות המוסלמי (במתחם בו שוכן בשנות ה-2000 [[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון]]) פנו שני העוקבים לעבר ארלוזורוב וסימה. אחד מהם האיר בפנס את פני ארלוזורוב. ארלוזורוב פנה אליהם ושאל "מדוע אתם מפריעים לנו?", וסימה הוסיפה "עזבו אותנו". הגבוה מבין השניים שאל בעברית "כמה השעה?" (ביטוי שאינו מקובל בשפה העברית, אך מקובל בשפות אירופה וב[[ערבית]]). ארלוזורוב ענה "אין זה עסקך", ושוב שאל הגבוה "כמה השעה?" ובני הזוג החלו לפסוע לדרכם. ברגע זה שלף הנמוך אקדח וירה בארלוזורוב. שני המתנקשים הסתלקו בריצה ונעלמו.{{הערה|[[דוד תדהר]], '''בשירות המולדת''', תל אביב: הוצאת ידידים, 1961; עמוד 378}}

==הניתוח==

 

{{ציטוט|תוכן=היכרותי הראשונה עם פרופ' מרכוס הייתה ביוני 1933, כשהביאו לבית החולים "הדסה" ברח' בלפור את הד"ר חיים ארלוזורוב הפצוע, מרכוס שהה אז כתייר בתל אביב. הובהלתי למקום על ידי [[ההגנה]] (כי הייתי בחופשה), נוכחו שם כבר ראש העיר, מאיר דיזנגוף, גזבר הסוכנות, [[אליעזר קפלן]], סגן ראש העיר [[ישראל רוקח]]. דיזנגוף הכיר את מרכוס, קודם ב-[[ברלין]], בשנת 1932, הוחלט לנצל את הזדמנות שהותו בארץ ולהזמינו להתייעצות. [[מכס מרכוס]] השתתף בניתוח, לא כאן המקום למסור את פרטי הניתוח, אולם יש לציין, שהיה פה מקרה נדיר: של קרע [[וריד שער הכבד|וריד השער]], פציעת ה-[[כבד]], [[המעי הגס|הכרכשת]] ואיבוד [[דם]] רב.}}

 

 

{{ציטוט|תוכן=אני זוכר את הלילה הנורא של רצח ארלוזורוב. השמועה שהוא נורה פשטה בעיר כמו שריפה ביער. למרות שעת הלילה המאוחרת, צבאו מאות על שער בית-החולים הדסה ברחוב בלפור. בבית החולים פנימה שררה מהומה ואנדרלמוסיה. את ארלוזורוב הפצוע הביאו במכונית פרטית, ועד שהזעיקו את הרופאים ואת צוות חדר-הניתוח עבר זמן יקר. ארלוזורוב דימם מהפצע בבטנו, אבל היה בהכרה מלאה. "ראה מה שעשו לי" אמר לדיזנגוף. בחדר הניתוח התרחש מחזה מאקאברי. את הניתוח ביצע ד"ר [[חיים שטיין|חיים (אמיל) שטיין]] ועזר לידו דוצנט מרכוס, ששהה אז בארץ כאורח. סיפרו שבאמצע הניתוח חטף ד"ר מרכוס את הסכין מידו של ד"ר שטיין. שמועות על גבי שמועות דלפו מחדר-הניתוח, קהל של רופאים הצטופף במסדרון. ארלוזורוב נפטר על שולחן הניתוחים.}}