מצרים העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏כלכלה ומנהל: קישורים פנימיים
מאין תקציר עריכה
שורה 153:
הרופאים של מצרים העתיקה היו מוערכים ביותר במזרח התיכון הקדום בשל כישוריהם הריפויים, וחלקם, כגון הרופא אמנחותפ, נותרו מפורסמים שנים רבות לאחר מותם. [[הרודוטוס]] מציין את הדרגה הגבוהה של התמחות בקרב הרופאים המצריים, כאשר חלקם התמחו ברפואת הראש והבטן בעוד שאחרים התמחו ב[[רפואת עיניים]] ו[[רפואת שיניים]]. ההכשרה של הרופאים התקיימה במוסד שנקרא בשם "בית החיים". במיוחד נודעו בתי החיים בערים [[פר-בסט]] בזמן הממלכה החדשה ו[[אבידוס (מצרים)|אבידוס]] ו[[סאיס]] בתקופה המאוחרת. פפירוסים רפואיים מצביעים על ידע רב באנטומיה, טיפול בפציעות וטיפולים פרקטיים שונים.
 
הרופאים המצרים השתמשו בשיטות טיפול מגוונות: פצעים טופלו באמצעות חבישות עם בשר נא, בד פשתן לבן, תפרים, פדים, וחבישות עם [[צמר גפן]] טבול ב[[דבש]] למניעת זיהומים. [[אופיום]] ותמצית צמח ה[[בלדונה]] שימשו כמשככי כאבים. בטיפול בכוויות השתמשו בתחבושות ספוגות ב[[חלב- אם]]. [[עובש]] (מלחם מקולקל, סוג של [[אנטיביוטיקה]] טבעית), דבש ומלחי נחושת שימשו למניעת זיהום מאבק ולכלוך של פצעי כוויות. המצרים נהגו לאכול [[שום]] ו[[בצל]] שהאמינו כי הם בעלי סגולות רפואיות שונות.
 
מנתחים מצרים תפרו פצעים, קיבעו עצמות שבורות וביצעו כריתה של גפיים בסכנת [[נמק]]. במקרים קשים בהם לא יכלו להציל את החולים ממוות עשו הרופאים המצריים ככל יכולתם על מנת להקל את ייסוריהם. בנוסף לכך האמינו המצרים בסגולות הרפואיות של התפילה אל האלים ונהגו לשאת תפילותיהם אל האלה [[איזיס]], אלת הרפואה המצרית, בבקשת רפואה והחלמה.