דינקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 8:
| קבוצות = [[נילוטים]]
}}
[[קובץ:Richard Buchta - Dinka girl.jpg|ממוזער|פורטרט של בחורה טיפוסית מקבוצת הדינקה]]
פורטרט של בחורה טיפוסית מקבוצת הדינקה
]]
'''הדינקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Dinka''') היא קבוצה אתנית, המונה כ-4,500,000 חברים, הקרויים גם "ג'נג" (Jieng). בני הדינקה פזורים סביב ביצות מרכזיות בגדות המזרחיות והמערביות של [[נילוס|נהר הנילוס]] (Nile River) בדרום האזור הגאוגרפי שנקרא [[סודאן|סודאן (Sudan)]]. הקבוצה מורכבת מ-25 תתי קבוצות אתניות עצמאיות של 1,000 עד 30,000 אנשים. חברי כל תת-קבוצה מאוחדים על בסיס תרבות, שפה ואזור משותפים, כשהמוכרות מבין הקבוצות הן ה[[אגר (קבוצה אתנית)|אגר]] (Agaar), [[בור (קבוצה אתנית)|בור]] (Bor) ו[[רק (קבוצה אתנית)|רק]] (Rek). למרות ההטרוגניות של הקבוצות, הן נשארות מאוחדות תחת קהילה אחת בגלל מאפיינים פיזיים, תחושת שייכות, ודמיון תרבותי הכולל מתן חשיבות מרכזית לבקר{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:0|{{צ-מאמר|מחבר=Deng, F.M.|שם=The cow and the thing called “what”: Dinka cultural perspectives on wealth and poverty|כתב עת=Journal of International Affairs|עמ=101-129|שנת הוצאה=1998}}}}. הזהות המאוחדת של בני הקבוצה האתנית מושרשת על המכנה המשותף שלהם כאפריקאים הנדחקים לשוליים על ידי הערבים והמוסלמים, ועל דפוסים תרבותיים שמבחינים אותם משאר השבטים האפריקאים במרכז אפריקה. השפה המדוברת בקרב בני הדינקה נקראת "דינקאית". בני הדינקה מתבססים על חקלאות מסורתית, כאשר היבול העיקרי הוא דגנים מסוג דוחן ודורה. לבני הדינקה אין אוטוריטה פוליטית כוללת, כל קבוצה מונהגת על ידי מנהיג משלה, ומעל כל המנהיגים ישנו צ'יף שנקרא "מאסטר חנית הדיג" ([[Master of the Fishing Spear]]). שם זה ניתן למנהיג הקבוצה בהתאם למיתולוגיה, לפיה הגברים שהיו מספיק אמיצים כדי לחצות נהר עם חנית לחימה וחנית דיג הם אלו שקיבלו לידם את ההנהגה{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:1|{{צ-ספר|מחבר=Lienhardt, G.|שם=Divinity and Experience, the Religion of the Dinka|מו"ל=Oxford:Oxford University Press|שנת הוצאה=1961}}}}.
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Dinka shields.jpg|ממוזער|כלי הלחימה של בני הדינקה]]
הדינקה הם חלק מקבוצה גדולה יותר של שבטים הנקראים "נילוטיים", כלומר שבטים שסובבים את נהר הנילוס. על פי היסטוריונים, ישנן עדויות לקיומה של קבוצה אתנית זו 5,000 שנה [[לפני זמננו]], כשציידים-לקטים התיישבו בדרום אזור סודאן. מעט ידוע על ההיסטוריה של דרום סודאן בכלל ועל הדינקה בפרט בתקופה הפרה-קולוניאלית. יש מעט מאוד ממצאים ארכאולוגיים ולא רבים המחקרים הבלשניים שנעשו על הנושא. יש עדויות לכך שבימי הביניים המאוחרים, עם נפילתה של ממלכת אלווה ([[:en:Alodia|Kingdom of Alwa]]), בני הדינקה היגרו עם הבקר שלהם לדרום סודאן מאזור שנקרא גזירה ([[:en:Gezira_(Cairo)|Gezira]]) עקב פחד מעבדות, שהייתה נפוצה באזור. מספר עשורים לאחר מכן, חברי הקבוצה חצו את נהר הנילוס ועברו לצדו המערבי מכיוון שהאדמה שם הייתה פורייה ומתאימה יותר לגידוליהם החקלאיים. עם הזמן, הם השתקעו בביצות המערביות של דרום סודאן, באזור הנקרא בחר אל-גזל ([[:en:Bahr_el_Ghazal_(region_of_South_Sudan)|Bahr el-Ghazal]]), בו הם רכשו את הכלים והמיומנויות לביות בקר, שעליו התבססה הכלכלה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:0}}. בעוד ששבטים נילוטיים אחרים החלו להגר מהאזור במהלך [[המאה ה-15]], בני הדינקה נשארו במקומם, שכן הם חששו מהעברת הבקר הרב שברשותם ממקום למקום.
 
ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], השלטון העות'מאני כבש חלקים נרחבים ביבשת אפריקה, כולל את האזורים בהם קבוצת הדינקה חיה. באמצע [[המאה ה-19]] השלטון הבריטי תפס את מקומם של הטורקים והיה בעל השפעה רבה על דרום סודאן ועל הדינקה בפרט. המדיניות של השלטון הבריטי בדרום סודאן הייתה לייצר יחידות שבטיות עצמאיות ומבודדות, בעלות מבנה המבוסס על המסורות הייחודיות לכל שבט. מדיניות זו נבעה מהפחד של השלטון שחשיפתם לתרבויות אחרות ולחינוך מודרני תיצור בקרבם תחושת לאומיות, שעלולה להוביל למרד{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:0}}. הנילוטיים, בעיקר קבוצת הדינקה וקבוצת הנואר ([[:en:Nuer_people|Nuer]]), התנגדו נחרצות לשלטון במשך שני עשורים. ב-[[1924]], החל מרד בשלטון הבריטי לאחר שזה ניסה לבודד אותם. המרד הונהג על ידי קצינים בצבא המצרי, בעלי שורשים בקבוצת הדינקה.
שורה 31 ⟵ 29:
המבנה החברתי של הדינקה מחולק לקהילות, כשלכל קהילה מנהיג משלה. ראשי הקהילות עובדים יחד ומהווים את הגורם המתווך בין חברי הקבוצה לדרג הפוליטי הגבוה ביותר. סמכותם כוללת קבלת החלטות בנוגע לרעיית הבקר ולדיג. בנוסף, עליהם לעבוד יחד עם הצ'יף (מאסטר חנית הדיג) ולגבש תוכניות פעולה בנוגע לביטחון, יציאה למלחמות וגביית מסים.
 
ערכי הדינקה מושתתים על [[שליטה עצמית]] וכבוד האחר. הם מאמינים כי לעג לחולים ועניים או אי מתן עזרה, יגרור ענישה מצד האל. מנגנוני פיקוח חברתיים כוללים הדגשה של חשיבות המוניטין והפצת מעשים חריגים שנעשו על ידי בני הדינקה אשר סוטים מהנורמות החברתיות. מנגנוני הפיקוח גורמים להם לשקול את מעשיהם בקפידה וכך נשמר הסדר החברתי. יחד עם זאת, הסנקציה המאיימת ביותר מבחינתם היא ענישה על ידי האל. העונשים שניתנים על ידו כוללים פגיעה בבקר ובביטחון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Deng, F.M.|שם=The Dinka of Sudan|מו"ל=Prospect Heights, Illinois: Waveland Press In|שנת הוצאה=1984}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:7|{{צ-ספר|מחבר=Deng, F.M.|שם=Tradition and Modernization: A Challenge for Law Among the Dinka of Sudan.|מו"ל=New Haven: Yale University Press|שנת הוצאה=1978}}}}.
 
==כלכלה==
הכלכלה של הדינקה מבוססת על ארבעה תחומים מרכזיים: בעלי החיים (התחום החשוב ביותר לתפיסתם), חקלאות, מסחר ומאכלים כגון אגוזים ודגים. החשיבות של מזונות אלו גברה בשנות ה-80 של [[המאה ה-20]], עקב הרעב שנוצר בעקבות המלחמה. בני הדינקה רואים בכלכלת המזון אמצעי קיומי ותו לא. כלומר, הם סוחרים בגידולים העונתיים בלבד ואינם פועלים לשם הגדלת רווחים בתחום זה. 
 
משקי בית רבים מגדלים עדר פרות ושותלים גידולים חקלאיים על שטח של שני דונם בממוצע, שמרביתו מוקדש לגידול דגן הדורה. לצד העובדה שהחקלאות מהווה מקור מזון משמעותי, היא גם מאפשרת את גידול הבקר, שהוא כאמור התחום המרכזי בכלכלת הקבוצה. החקלאות דומה במאפייניה לעבודת גננות, ונעשית בעיקר על ידי עבודת כפיים. הכלים העיקריים בהם הם משתמשים הם מעדר וגרזן, ומספר כלים נוספים שהכירו להם מתנדבים מערביים{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:6}}. חלק מהגידולים משמשים לסחר חליפין בעבור בעלי חיים, תרופות, ביגוד, מלח וסוכר. בעבר, לא היה נהוג למכור בקר, אך הממשלה בסודאן הפעילה לחץ על חברי הדינקה לעשות זאת מכיוון שהדבר תורם לכלכלה המדינית.
 
חלוקת העבודה בקבוצת הדינקה דומה לזו שבשבטים מזרח אפריקאים נוספים. נשים מנהלות את משק הבית, מכינות אוכל וכן אחראיות על הגידולים הביתיים. הנשים אף אחראיות על חליבת הפרות ועל גידול וחינוך הילדים. גברים עובדים רחוק יותר מהבית, מכיוון שרוב עבודתם כוללת רעיית בקר. חלוקת העבודה גמישה יחסית, וכל אחד מהצדדים עוזר לשני במטלות המוגדרות שלו, למעט בבישול ובחליבת הפרות, בהם הגברים לעולם לא לוקחים חלק. הפרדה זו כה נוקשה כך שבמידה וגבר נאלץ לחלוב פרה, אסור לו לשתות את החלב שלה. בני הקבוצה מאמינים ששתיית החלב על ידי הגבר תגרום לאסון להתרחש בקהילתו{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:9}}.
שורה 43 ⟵ 41:
באופן מסורתי, נישואין הם מטרה נעלה בקבוצת הדינקה. הם סבורים שהקמת משפחה היא הדרך הטובה ביותר להגשים את עצמם. בעבר פוליגמיה הייתה דרך חיים נפוצה אצל בני הדינקה, במיוחד בקרב אלו שהשתייכו למשפחות ממעמד גבוה. גברים ממעמד גבוה יכלו להינשא ל-50 עד 100 נשים, שהתחלקו בנטל של תחזוקת הבית והמשפחה. כיום, הפוליגמיה אינה נפוצה, ונהוג שהגברים מחזרים אחרי הנשים, למשל באמצעות כתיבת שירים לכלה המיועדת ולמשפחתה. הגברים אף נעזרים בקרוביהם בתהליך החיזור. כל הנישואין נעשים בהסכמת שני בני הזוג, אף אישה לא מחויבת להינשא אם היא אינה מעוניינת{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:8}}. כאשר גבר מגיע לשלב בו משפחתו מחליטה כי הוא בשל להינשא, הם מתכנסים יחד ומחליטים מתוך הנשים שאחריהן הוא חיזר, במי הוא הכי מעוניין. לאחר שהגיעו להסכמה על זהותה של הכלה המיועדת, משפחת הגבר מבקרת בבית משפחת הכלה. בעת הביקור, בני משפחתו מודיעים על רצונם לחתן את הזוג, ודנים בנוגע לנדוניה הכוללת בעיקר בקר. הכמות הממוצעת שגבר משלם למשפחתה של אישה היא 50 פרות, כאשר במקרים בהם האישה מגיעה ממשפחה מבוססת ובעלת כוח, התשלום יכול להגיע למעל 100 פרות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:0}}.
 
טקס הנישואין כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון ישנה סעודה מפוארת ולאחר מכן הקרבת קורבן. בשלב השני מתרחש טקס פורמלי, בו מתבצע התשלום עבור האישה בפומבי, כאשר החתן מעביר את הבקר לאב הכלה. בשלב האחרון של טקס הנישואין האישה הופכת להיות רכושו של בעלה{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:6}}.
 
במידה והבעל לא מעביר לאב הכלה את התשלום במלואו, האב יכול לעתור לבית המשפט של הקהילה. בבית המשפט הגבר והאב משוחחים ומנסים להגיע להסכמה. אם אב הכלה אינו מסופק מהצעתו של הגבר, הוא רשאי לדרוש בחזרה את בתו ואת כל הילדים שנולדו במסגרת הנישואין. במקרה זה, על אב הכלה להחזיר לגבר את הפרות שכבר קיבל.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:7}}.
 
על פי רוב, הנישואין בקבוצת הדינקה יציבים, וגירושין מתרחשים בעיקר במקרים בהם האישה אינה מצליחה להיכנס להריון בשנתיים הראשונות של הנישואין. המשמעות של גירושין היא החזרה של כלל הפרות למשפחת הגבר, ומסיבה זו משפחת האישה עושה כל שביכולתה כדי לשמר את הנישואין. הגירושין יכולים לנבוע מדרישתם של הגבר, האישה או אב האישה. הגבר יכול לדרוש גירושין משלוש סיבות: אם האישה לא הולידה ילד תוך שנתיים מיום הנישואין, אם האישה ברחה או מסרבת לחיות איתו, ובמידה ונוצרה עוינות בין המשפחות של הגבר והאישה. בגידה לא מהווה סיבה לגירושין, אך הבוגד ייקנס בבקר, ללא קשר למינו. האישה יכולה לדרוש גירושין אם היא אינה מעוניינת לחיות עם בעלה. כאמור, אב האישה יכול לדרוש גירושין במידה והבעל לא משלם את התשלום אשר נקבע מראש עבור האישה. בפועל, האב גורם לגירושין על ידי שכנוע בתו לסרב לחיות עם הגבר. כאשר אחד מבני הזוג דורש גירושין, בן הזוג השני חייב להיענות לבקשתו. יחד עם זאת, הדורש את הגירושין מחויב בקנס של בקר{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:7}}.
 
==תרבות וטקסים==
 
=== טקס המעבר מילדות לבגרות ===
בני הדינקה עוברים טקס [[צילוק]] באמצעות חפצים חדים, אשר מסמל את המעבר מהילדות אל החיים הבוגרים. אלו שצועקים, נרתעים או מתכווצים בזמן תהליך הצילוק נחשבים לחלשים. לצלקת הנפוצה צורת שלושה סימני V על המצח. בשלב בטקס בו הילד הופך לגבר, הוא לוקח כשם שני את שמה של הפרה האהובה עליו {{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:4|{{צ-מאמר|מחבר=Bloch, P. H., & Richins, M. L.|שם=You look “mahvelous”: The pursuit of beauty and the marketing concept.|כתב עת=Psychology & Marketing|כרך=9(1), 3-15|מו"ל=|שנת הוצאה=1992}}}}.
שורה 69 ⟵ 66:
 
=== ביגוד ===
בני הדינקה מעדיפים בגדים מינימליים והולכים יחפים. בתקופות עברו הגברים הסתובבו בעיקר בעירום והנשים לבשו חצאיות העשויות מעור של עזים. כיום, הגברים מכסים את איברי מינם באמצעות כיסויים המיוצרים מעור של חיות. לעיתים ניתן לראות אותם לובשים מעיל קצר, ואף בגדים מערביים כמו חולצת טריקו עם מכנסיים קצרים, שהם מקבלים כתרומה מאנשים מהתרבות המערבית.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220728:7}}.
 
=== רפואה ===
שורה 79 ⟵ 76:
ויליאם דנג ניהל ([[:en:William_Deng_Nhial|William Deng Nhial]]) הוא אחד ממקימי האיחוד הלאומי הסודאני אפריקאי ([[:en:Sudan_African_National_Union|Sudan African National Union]]){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Johnson, D. H.|שם=The Root Causes of Sudan's Civil Wars.|מו"ל=Indian University Press.|שנת הוצאה=2003|עמ=pg. 32}}}}.
 
[[מנוט בול]] הוא [[כדורסלן]] עבר מליגת ה[[ליגת ה-NBA|NBA]], אחד משני השחקנים הגבוהים ביותר בהיסטוריית הליגה{{הערה|{{צ-ספר|שם=Manut Bol, Contemporary Black Biography.|מו"ל=Detroit: Thomas Gale|שנת הוצאה=}}}}.
 
עמנואל ג'ל ([[:en:Emmanuel_Jal|Emmanuel Jal]]) הוא אמן היפ הופ, שחקן, אקטיביסט פוליטי וחייל לשעבר. מספר משיריו היו להיטים ב[[קניה|קניה (Kenya).]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Sudanese Survivor|כתובת=https://www.irishtimes.com/culture/sudanese-survivor-1.1037085|אתר=[[אייריש טיימס]]|תאריך=11 באוגוסט 2006|שפה=אנגלית}}}}.
 
[[לואל דנג]] הוא, כדורסלן בליגת הNBA, המשחק כיום בקבוצתקבוצת [[מינסוטה טימברוולבס]] מליגת ה-NBA.
 
==קישורים חיצוניים==